ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל פרסמה אמש (ג׳) גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין. בהחלטה את/60/24 קובעת וועדת האתיקה הארצית מספר הנחיות הבאות לנסות ולאזן בין השימוש היעיל בטכנולוגיות המודרניות לבין שמירה על עקרונות יסוד של המקצוע כגון חובת הסודיות והנאמנות של עורכי הדין.
הרקע לפרסום גילוי הדעת
עם השקתן של פלטפורמות פופולריות כמו ChatGPT בשנה האחרונה, השימוש בבינה מלאכותית הפך לנגיש וזמין לקהל הרחב, ועורר סערה ציבורית סביב ההשלכות האפשריות. עולם המשפט אינו יכול להישאר אדיש למהפכה ההולכת ומתרחשת, אשר עשויה לשנות באופן דרמטי את אופן העבודה המסורתי במקצוע. ואכן, ברחבי העולם ובישראל החלו עורכי דין ומשרדים לבחון את האפשרויות והיתרונות הגלומים בשילוב בינה מלאכותית, לצד הדילמות והסוגיות האתיות העולות בהקשר זה.
לנוכח ההתפתחויות המהירות בתחום, ראתה ועדת האתיקה הארצית את הצורך לגבש עמדה מנחה שתסייע לעורכי הדין להתמצא בעולם החדש.
החלטה את/60/24
במסמך שפרסמה הלשכה תחת הכותרת ״גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין״ קובעת החלטה את/60/24 של וועדת האתיקה הארצית מספר הנחיות הבאות לנסות ולאזן בין השימוש היעיל בטכנולוגיות המודרניות לבין שמירה על עקרונות יסוד של המקצוע כגון חובת הסודיות והנאמנות של עורכי הדין.
גילוי הדעת שנוסח על ידי הוועדה המייעצת לוועדת האתיקה בנושא שימוש בבינה מלאכותית והשתתפו בניסוחה משפטנים מומחים, נועד להעלות את המודעות לסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית באופן לא זהיר, ולקבוע סטנדרטים אתיים מחייבים להגנה על לקוחות, על מערכת המשפט ועל אמון הציבור במקצוע.
תמצית ההנחיות החדשות
בין ההיבטים המרכזיים עליהם שמה ועדת האתיקה דגש בהנחיותיה ניתן למנות:
בדיקת מהימנות וחובת אימות - עורכי דין המשתמשים בתוצרים של בינה מלאכותית נדרשים להפעיל שיקול דעת ביקורתי, לבדוק ולאמת באופן פרטני כל מידע שהתקבל מהמערכת. אין לראות בפלט ככזה המחליף חשיבה משפטית עצמאית ואין להסתמך עליו כעל עובדות מוכחות. חובה זו נובעת מחובות הנאמנות, המסירות והמקצועיות של עורכי הדין כלפי לקוחותיהם.
הגנה על סודיות ופרטיות - אחת הסכנות הטמונות בהזנת מידע אישי של לקוחות למערכות בינה מלאכותית היא החשש לדליפת מידע רגיש ופגיעה בחובת הסודיות. על עורכי הדין להימנע מלהזין למערכת פרטים מזהים של הלקוח או פרטים העלולים לקשר אליו, גם אם הם נראים שוליים. בעתיד, עם התפתחות היכולות של המערכות, צפוי שגם מידע כזה עלול להוות בסיס לזיהוי באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
צמצום החשיפה במערכות פנימיות - שימוש במערכות בינה מלאכותית סגורות וייעודיות של המשרד עדיף על מערכות ציבוריות פתוחות, אך גם בהקשר זה יש לנקוט אמצעי זהירות. חשוב לוודא כי לא יתאפשרו זליגת מידע או חשיפה בין עורכי דין ולקוחות שונים בתוך המשרד, ולהבטיח רמת אבטחת מידע גבוהה. כמו כן, על ספקי מערכות אלו להתחייב בהסכמים מפורשים לשמירה על סודיות.
שקיפות והסכמה מדעת - גילוי הדעת ממליץ על קבלת הסכמה כתובה ומפורשת של הלקוח מראש לשימוש במידע האישי שלו במערכות בינה מלאכותית פתוחות, כבר בשלב ההתקשרות. ההסכמה צריכה להתייחס לסוג המסמכים ולאמצעי ההגנה, ואינה יכולה להינתן באופן גורף. לצד זאת, חשוב לשמור על שקיפות מול בתי המשפט בנוגע לשימוש שנעשה בבינה מלאכותית לטובת הכנת כתבי טענות ומסמכים משפטיים.
המגמות בשאר העולם
בהשוואה לניסיונות הרגולציה בתחום זה במדינות מערביות מרכזיות, נראה כי בשלב זה ישראל מאמצת גישה ממוקדת יותר המתמקדת בעיקר בהגנה על פרטיות וסודיות מידע של הלקוחות. לעומת זאת, בארצות הברית ובבריטניה ההנחיות לעורכי דין כוללות היבטים אתיים נרחבים יותר:
• בארה"ב, לשכות עורכי הדין וועדות במדינות שונות פרסמו גילויי דעת שמדגישים את החובה לשמור על בקרה אנושית, להבין לעומק את הטכנולוגיה, להימנע מהטיה ואפליה ולשמור על עצמאות שיקול הדעת המשפטי. במדינות כמו קליפורניה ופלורידה אף הוטלה חובה מפורשת לקבל את הסכמת הלקוח לשימוש בבינה מלאכותית.
• בבריטניה, לשכת עורכי הדין הוציאה מדריך מקיף בנושא שמתייחס גם לסוגיות כמו אחריות עורך הדין לפיקוח ולבדיקת התוצרים של המערכות, החובה לשקיפות ולגילוי בפני בתי המשפט, והצורך להימנע מהפרת זכויות קניין רוחני בעת השימוש בבינה מלאכותית.
• באיחוד האירופי נכנסה לתוקף רגולציית בינה מלאכותית כוללת (ה-AI Act), הקובעת חובות רחבות בעיקר לגבי מערכות בינה מלאכותית שסווגו כבעלות "סיכון גבוה". אלו כוללות הערכת השפעה על זכויות אדם, דרישות לשקיפות ולפיקוח אנושי, סטנדרטים של דיוק והוגנות, ואיסור על שימושים מסוימים. חובות אלו צפויות לחול גם על יישומים בתחום המשפט.
מן האמור עולה כי הדין בישראל עדיין אינו מקיף באופן מלא את מכלול הנושאים האתיים הקשורים לשימוש בבינה מלאכותית על ידי משפטנים. עם זאת, הניסיון הנצבר בעולם במקביל להתפתחות הטכנולוגית המהירה צפוי להשפיע גם על התפתחות ההנחיות בישראל בעתיד. עורכי הדין ייאלצו להתעדכן ולהסתגל באופן תדיר לשינויים ולדרישות הרגולטוריות בתחום זה.
בינה מלאכותית במשפט - מבט לעתיד
נכון לעכשיו, גילוי הדעת של ועדת האתיקה מהווה אבן דרך חשובה בהתמודדות של הקהילה המשפטית בישראל עם האתגרים האתיים הכרוכים באימוץ בינה מלאכותית. ההנחיות מעוררות את המודעות, מספקות מצפן ראשוני ומתריעות בפני הסיכונים העיקריים הניצבים בפני עורכי הדין. בה בעת, חשוב לזכור כי מדובר בצעד ראשון בלבד וכי תהליך ההטמעה וההטמעה של טכנולוגיות אלו בשדה המשפט הוא דינמי ומתמשך.
בטווח הקצר, ההנחיות מחייבות את עורכי הדין לפעול בזהירות, באחריות ובשקיפות. יישום הכללים בפועל מצריך רכישת ידע לגבי אופן פעולת המערכות, בניית פרוטוקולים ארגוניים לטיפול במידע, הקפדה על אבטחת סייבר והתאמה של הסכמי ההתקשרות עם הלקוחות. יש לצפות שתהיינה דוגמאות מעשיות ראשונות של עורכי דין שייכשלו בעמידה בהנחיות ויעמדו לדין משמעתי. מקרים אלו יבהירו את גבולות הגזרה ויחדדו את הסטנדרטים המצופים מהמקצוע.
בטווח הרחוק יותר, ככל שהטכנולוגיה תשתכלל ותחדור יותר ויותר לעולם עריכת הדין, יתכן שנראה התאמה של הכללים האתיים לסיטואציות חדשות ועדכון של ההנחיות. כמו כן, מתבקש שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין, המחוקק, וחברות הטכנולוגיה על מנת לפתח מערכות בינה מלאכותית שיותאמו לצרכים המיוחדים של הפרופסיה המשפטית, בדגש על הגנת הפרטיות, שמירה על פריבילגיות ומניעת הטיות.
באופק הרחוק, ניתן להעלות על הדעת תרחישים מרחיקי לכת בהם בינה מלאכותית תשחק תפקידים משמעותיים בהליכים משפטיים - למשל שופטים דיגיטליים כמו שכבר קורה בבית המשפט האינטרנטי בסין, או מערכות שיציעו ללקוחות ניתוח מקרה והמלצה על דרך פעולה. אימוץ תרחישים כאלו, אם יקרה, ידרוש לבטח רגולציה נוספת ועיסוק בשאלות אתיות ועקרוניות מעמיקות אודות הגבולות הראויים להטמעת הטכנולוגיה.
זה ברור שהמשפט, ככל תחום אחר, אינו יכול להישאר אדיש אל מול מהפכת הבינה המלאכותית והשלכותיה. משימת עורכי הדין ומוסדות הלשכה היא להוביל ולעצב את השינוי באופן אחראי, המאזן בין חדשנות לבין עקרונות היסוד האתיים של המקצוע. ההנחיות החדשות של ועדת האתיקה בישראל הן צעד חיובי ותשתית חשובה בכיוון זה. אך אין ספק שמדובר רק בנקודת ההתחלה של מסע מורכב אל מציאות משפטית-טכנולוגית חדשה.
לחצו כאן כדי להצטרף לערוצי הקהילה השונים ולהישאר מעודכנים
Comments