פריצת הדרך של חברת ניורולינק (neuralink) מעוררת שאלות מהותיות על האחריות המשפטית במציאות של טכנולוגיית קריאת מחשבות. כיצד ישפיעו ממשקי מוח-מחשב על מושגי יסוד במשפט הפלילי כמו Mens Rea (מחשבה פלילית)? מה יהיו ההשלכות על זכויות הפרט, ביטחון הציבור וגבולות האחריות המוסרית? מסע מרתק אל עתיד המשפט בעידן הבינה המלאכותיתץ
ניורולינק חושפת את עולם האפשרויות של ממשק מוח-מחשב
השבוע נחשף לעיני העולם הסרטון המדהים של נולנד ארבו, מטופל פרטי ראשון של חברת ניורולינק, משחק שחמט במחשב בעזרת כוח מחשבתו בלבד. ארבו, צעיר בן 29 המשותק מהצוואר ומטה, מדגים את הישגיה המהפכניים של טכנולוגיית שבבי המוח שפיתחה החברה. ההמצאה הזו, שעשויה לשנות את חייהם של רבבות בעלי מוגבלויות ברחבי העולם, מבשרת גם על עתיד בו נוכל לתקשר עם מכונות ואחד עם השני דרך גלי המוח שלנו. אך לצד ההתרגשות והתקווה, מתעוררות גם שאלות מהותיות על ההשלכות המשפטיות של "קריאת מחשבות" בידי בינה מלאכותית.
— Neuralink (@neuralink) 20 במרץ 2024
האם טכנולוגיית קריאת המחשבות תשנה את יסודות האחריות הפלילית?
אבן יסוד בדיני העונשין המודרניים היא דרישת ה- Mens Rea, או "המחשבה הפלילית". על מנת להרשיע אדם בפלילים, לא די בכך שביצע פעולה אסורה (Actus Reus), אלא נדרש גם להוכיח שפעל מתוך מודעות והבנה של המשמעות הפלילית של מעשיו. רציונל זה מבוסס על התפיסה כי תכלית המשפט הפלילי היא להעניש את הבחירה החופשית של העבריין לפגוע בערכים חברתיים מוגנים, ולא תוצאות אקראיות או בלתי-מכוונות. אך בעולם בו ניתן יהיה "לקרוא" את תוכן מחשבותיו של אדם באמצעות בינה מלאכותית, הגבולות המסורתיים בין מחשבה למעשה עשויים להיטשטש.
האם ניתן יהיה לעצור "עבריינים פוטנציאליים" על סמך קריאת מחשבות בלבד?
דמיינו עתיד בו המשטרה מסוגלת להציץ למחשבותיהם של חשודים באמצעות ממשק מוח-מחשב, ולחזות פשעים עוד בטרם בוצעו. האם סריקת מוחות המונית של אזרחים כדי לזהות "מחשבות פליליות" נשמעת כמו תסריט מסרט מדע בדיוני אפל? ייתכן. אך מנגד, אם יהיה בכוחן של הרשויות למנוע פגיעה ממשית בקורבנות תמימים, האם לא נרצה שינקטו בצעדים מקדימים כאלו? אין ספק שמדובר בהתנגשות ערכית חריפה בין שיקולי ביטחון הציבור לבין הזכות הבסיסית לחופש המחשבה ופרטיות קוגניטיבית.
עתיד המשפט הפלילי בעולם של בינה מלאכותית וממשקי מוח-מחשב
סביר להניח כי לצד ההתפתחויות המרגשות בתחום ממשקי מוח-מחשב, יצטרך המשפט הפלילי למצוא את דרכו בשדה מוקשים חדש זה. ייתכן שנזדקק להגדרות מפורטות יותר של סוגי המחשבות הנחשבות ל"מחשבה פלילית", תוך התייחסות לרמת הפירוט, משך ההרהור וההסתברות למימושו. בתי המשפט עשויים לאמץ כללים חדשים להבטחת "פרטיות קוגניטיבית" של נאשמים, בדומה לדיני הראיות הקיימים סביב חיפוש במחשבים או האזנות סתר. עורכי דין מתחום זכויות הדיגיטל ידרשו ליישם את מומחיותם בזירה חדשה זו של ביו-טכנולוגיה.
מסתמן כי מקרה המבחן של ניורולינק הוא רק ההתחלה של דיון ציבורי נרחב ומתבקש סביב ההשלכות המשפטיות, החברתיות והמוסריות של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית וממשקי מוח-מחשב. ככל שיכולות הטכנולוגיה ידמו יותר ויותר לכוחות על-טבעיים מסרטי מדע בדיוני, כך יידרשו המחוקקים והשופטים לתשובות יצירתיות, זהירות ומאוזנות לאתגרי הזמן. על כולנו מוטלת החובה לקחת חלק פעיל בשיח, כדי לוודא שגם בעתיד הטכנולוגי יוסיפו המשפט והמוסר להנחות את צעדינו.