פיתוח
יש דברים שמנוי לא פותר
כלי מדף נבנה למכנה משותף רחב ככל האפשר. זו החוזקה שלו, וזו המגבלה שלו. כשתהליך במשרד חוזר על עצמו מאות פעמים בשנה, על מבנה מסמך שהוא שלכם וברגיסטר שאתם מגישים בו, אין מנוי שיכסה את זה במדויק. שם מפסיקים לחפש כלי ומתחילים לבנות.
אנחנו לא רק מלמדים כלים, אלא יוצרים אותם. זה קו פעילות של המכון מהיום הראשון, והוא גם הסיבה שההכשרות נשמעות אחרת.
מה אנחנו בונים
אוטומציית מסמכים
מסמכים חוזרים שנבנים מתוך התבניות שלכם ומנתוני התיק, עם נקודות עצירה להחלטה אנושית במקומות שבהם צריך שיקול דעת. המטרה אינה מסמך שיוצא לבד, אלא טיוטה שמגיעה ערוכה לעורך הדין במקום דף ריק.
אנונימיזציה של חומר רגיש
הסרת פרטים מזהים לפני הזנה למודל חיצוני, עם מפתח המאפשר להחזיר את השמות אחרי זה. זה ההבדל בין להגיד לצוות שאסור להשתמש לבין לתת לו דרך לעשות את זה נכון.
ממשקי ניתוח
כלים שעובדים על אוסף מסמכים סגור ויודעים להצביע על המקור. בלי הפניה למקור מדובר בניחוש, וניחוש הוא בדיוק מה שהפיל משפטנים בשנתיים האחרונות.
למה משנה שמי שמלמד גם בונה
מי שרק מלמד מתאר את הכלי מבחוץ. מי שבונה יודע איפה הוא נשבר, כמה זה עולה באמת כשמפעילים אותו על נפח אמיתי, וכמה זמן עובר עד שזה באמת עובד. זה ההבדל בין הרצאה לבין תוכנית שמחזיקה אחרי שהמרצה יצא.
זה גם מה שמאפשר לנו להגיד מה בינה מלאכותית לא עושה טוב. זו אמירה שקל להגיד כשלא מוכרים רישיון, וקשה מאוד כשמוכרים.
איך מתחילים
כל פיתוח מתחיל באבחון בתשלום. אנחנו לא כותבים שורת קוד לפני שהתהליך מופה ונמדד: כמה פעמים בשנה הוא קורה, כמה זמן הוא לוקח היום, מי עושה אותו, ואיפה הוא נתקע.
לפעמים תוצאת האבחון היא שאין מה לפתח, וששינוי קטן בתהליך עושה את רוב העבודה. זו תוצאה לגיטימית של אבחון, ואנחנו נגיד אותה בקול.
יש לכם תהליך שחוזר וחוזר
ספרו לנו מה התהליך וכמה פעמים בשנה הוא קורה. משם אפשר להגיד מהר מאוד אם יש כאן פיתוח או לא.