רוב השיח על AI ב-eDiscovery עוסק בשאלה איך הכלים ישנו את סקירת המסמכים. מאמר שפרסמה סטפני וילקינס ב-5 בפברואר ב-Legaltech Hub הופך את הכיוון: ייתכן שהאופן שבו אנשי משפט משתמשים ב-AI גנרטיבי, כלומר הפרומפטים והתשובות, יהפוך בעצמו לחומר שמתבקש בגילוי.
המאמר פורסם במדור LTH Insights, ורובו נעול למנויים. הנקודה הפתוחה שלו ברורה: הרבה תשומת לב הוקדשה ל-AI ככלי גילוי, ומעט מאוד לאפשרות שהשימוש בו ייחשף בהליך. השאלה אינה תיאורטית, משום שבית משפט פדרלי בקליפורניה כבר נדרש לה בשנה שעברה.
Tremblay נגד OpenAI: שני שלבים של אותה מחלוקת
בתביעת זכויות היוצרים של סופרים נגד OpenAI, עורכי הדין של התובעים הריצו לפני הגשת התביעה בדיקות ב-ChatGPT, וחלק מהתוצאות צורפו לכתב התביעה. OpenAI ביקשה את כל החומר, כולל פרומפטים שלא הניבו תוצאה תומכת.
ב-24 ביוני 2024 נעתר שופט העזר (Magistrate Judge) רוברט אילמן לבקשה (Tremblay v. OpenAI, Inc., No. 23-cv-03223-AMO (RMI), N.D. Cal.). לפי ההחלטה, הגדרות החשבון והתוצאות השליליות הן "עבודה עובדתית" ולא תוצרי עבודה שמשקפים חשיבה משפטית. נוסף על כך, משצירפו התובעים חלק מהתוצאות לכתב התביעה, הם ויתרו על ההגנה. הוא הורה למסור את פרטי החשבונות, את כל הפרומפטים והפלטים מהבדיקות המוקדמות ואת תיעוד שיטת הבדיקה.
ב-8 באוגוסט 2024 הפכה השופטת המחוזית אראסלי מרטינס-אולגין את ההחלטה ברובה, כך דווח ב-Bloomberg Law. לדבריה, הפרומפטים הם שאילתות שניסחו עורכי הדין והם משקפים את רשמיהם ודעותיהם, ולכן מדובר בתוצר עבודה מסוג opinion work product, ש"כמעט אינו ניתן לגילוי". הוויתור חל רק על מה שנחשף בכתב התביעה עצמו: הפרומפטים, הפלטים והגדרות החשבון שמאחורי הדוגמאות שצוטטו. לפי ניתוח של McGuireWoods, ההחלטה מתיישבת עם הגישה הוותיקה שמגינה על בחירות של עורך דין גם כשהחומר עצמו אינו חסוי.
המקרה מראה ששני הצדדים של המחלוקת מתאפשרים: פרומפטים יכולים להיחשב חומר עובדתי שצריך למסור, או תוצר עבודה מוגן, ובחירה לחשוף חלק מהם משפיעה על השאר.
איפה הפרומפטים נשמרים
שאלת הגילוי תלויה גם בשאלה הטכנית מה נשמר ואצל מי. בארגונים שעובדים עם Microsoft 365 Copilot, למשל, התיעוד של מיקרוסופט מסביר שהפרומפטים והתשובות נשמרים בתיקייה נסתרת בתיבת הדואר של המשתמש, שמיועדת לחיפוש בכלי eDiscovery. מדיניות שמירה יכולה לקבוע מתי הם יימחקו, אבל מחיקה סופית מושהית כשחלה על התיבה הקפאה לצורכי ליטיגציה (Litigation Hold). כלומר, היסטוריית השיחות עם העוזר עשויה להיות זמינה לגילוי גם אם המשתמש סגר את החלון.
למשרדים ולמחלקות משפטיות זה מעלה שאלות מעשיות: אילו כלים עובדים משתמשים בהם בפועל, היכן נשמר המידע, מה מדיניות השמירה, ומה מבחין בין עבודה משפטית שעשויה להיות מוגנת לבין שימוש עסקי שגרתי.
מקורות
- Legaltech Hub: From Input to Evidence: Will Your GenAI Prompts Be Discoverable?
- eDiscovery Today: Prompts and Outputs Must Be Produced, Court Rules
- Bloomberg Law: Authors Escape OpenAI Bid for Entirety of ChatGPT Testing Data
- McGuireWoods: Courts Begin to Address the Work Product Implications of AI
- Microsoft Learn: Learn about retention for Copilot and AI apps