דורנה מויני, מנכ״לית Gavel, פרסמה ב-21 בנובמבר ב-The Legal Wire טיעון מפורט: Microsoft Copilot, שמתפשט בימים אלה בתוך Microsoft 365 של משרדים רבים, הוא כלי טוב לעבודה משרדית כללית אבל לא לליבת העבודה המשפטית. המסקנה שלה, לא במפתיע, היא שמשרדים פונים לכלים אנכיים כמו המוצר שהיא עצמה מוכרת.
הטענה: כלי כללי, לא כלי משפטי
המאמר לא מזלזל ב-Copilot. מויני, שעבדה כעורכת דין ב-Sidley Austin קרוב לעשור ומרצה למשפטים ב-USC, מסכימה שהוא עוזר בסיכום, בשכתוב ובארגון תוכן בתוך אפליקציות Office. הבעיה, לדבריה, מתחילה כשעורך הדין צריך לבצע פעולה משפטית ולא רק לקבל טקסט.
היא מונה כמה פערים קונקרטיים בתוך Word: אין יכולת להחיל redlines, כלומר שינויים במעקב, על מסמך שלם; אין הכנסה של הערות שוליים שמבוססות על שיקול דעת; אין בדיקה של סעיפים מול תנאי שוק; ואין השוואה לנוסחים קודמים של המשרד או עבודה על כמה מסמכים במשא ומתן אחד.
Playbooks, שוק ותקדימים
הפער המרכזי, לפי מויני, הוא היעדר Playbook, אוסף העמדות המוסדרות של המשרד או של המחלקה המשפטית לכל סוג סעיף. Copilot, היא כותבת, לא יודע מהן עמדות הנסיגה, מה רף ההסלמה לשותף, מה הנוסח המאושר ומה נקודות המשא ומתן הקבועות. הוא גם לא מבין מה נחשב "שוק" בסוג עסקה מסוים, ולא לומד איך סעיף התפתח לאורך עסקאות קודמות של אותו משרד, גם כשהוא יכול לחפש בתוך המסמכים שב-Microsoft 365.
כדי לחזק את הטיעון היא מצטטת את Attorney at Work, שתיאר את Copilot ככלי לשימוש כללי ולא ככלי משפטי, ומזכירה סקר שפורסם ב-Artificial Lawyer ולפיו כלים משפטיים ייעודיים הם הנפוצים ביותר במשרדים. המאמר לא מביא את נתוני הסקר עצמו.
מה Gavel מציעה, לפי Gavel
החלק השני של המאמר מציג את Gavel Exec, תוסף ל-Word שפועל גם כאפליקציית ווב. לפי עמוד המוצר, הכלי מציע שינויים במעקב לאורך הסכם שלם עם הערות ונימוקים, מריץ Playbooks מובנים או מותאמים שבהם כל כלל "עובר" או "נכשל", ומשווה הוראות לתנאי שוק. במאמר מויני נותנת דוגמאות לכללים כאלה: החלפת תקרת אחריות שחורגת מסף מוגדר, סימון דין חל שאינו דין דלאוור, או הוספת סעיף חובה חסר עם הערה שמסבירה למה.
לדבריה, את כיול "השוק" בנו יחד עם משרדים שסיפקו סטים אנונימיים של תקדימים ובדקו את התוצרים, ו-Playbooks אפשר לשתף בין מתמחה לשותף ובין המחלקה המשפטית ליחידות אחרות בחברה. אלה תיאורים של החברה על המוצר שלה, ולא נמצאה להם בדיקה עצמאית. על משרדים ששיתפו Playbooks עם לקוחות כבר כתבנו, ומשרד אחד מוכר אותם כשירות מנוי חודשי.
איך לקרוא את זה
המאמר הוא טקסט שיווקי בלבוש של ניתוח, והכותבת לא מסתירה זאת. ובכל זאת, ההבחנה שהוא משרטט שימושית למי שמחליט על רכש: ההבדל בין כלי שמייצר טקסט טוב לבין כלי שמבצע פעולה משפטית בתוך המסמך, לפי כללים של המשרד, עם תיעוד של מה שונה ולמה. כשבוחנים כלי AI לעבודה על חוזים, השאלות שעולות מכאן הן מעשיות: האם הוא מחיל שינויים במעקב על כל המסמך, האם אפשר לקודד בו את ה-Playbook של המשרד, והאם יש לו גישה לתקדימים הפנימיים או רק לטקסט שמולו.
מה שהמאמר לא אומר הוא כמה זמן הפער הזה יישאר במקומו. הטיעון של מויני מתאר את Copilot כפי שהיה בעת הכתיבה, ומוצרים כלליים נוטים להשתנות מהר.
עוד בנושא
- Gavel מציעה למשרדים למכור ללקוחות Playbook של AI לבדיקת חוזים במנוי
- DraftWise משיקה AI Associate: סוכן שמנסח ומסמן שינויים בחוזים על בסיס התקדימים של המשרד