ריצ'רד טרומנס, מייסד אתר Artificial Lawyer, פרסם ב-19 בינואר ניתוח שממיין את הסיבות שבגללן עורכי דין משתמשים ב-AI לארבע קטגוריות. המסקנה שלו חדה: רוב השימושים הנפוצים היום מניבים החזר השקעה קטן או קשה למדידה, והערך האמיתי מגיע רק כשמתכננים מחדש את תהליך העבודה עצמו.
נקודת המוצא של המאמר היא ששאלת ה-ROI (החזר על ההשקעה) לא ניתנת למענה כללי. היא תלויה במה שהמשרד או המחלקה המשפטית מנסים להשיג. לכן טרומנס מציע לפרק את "אימוץ AI" למטרות נפרדות ולבחון כל אחת לחוד.
ארבע מטרות, ארבע רמות של תשואה
הסיבה הראשונה, לפי טרומנס, היא צמצום עבודה שאינה ניתנת לחיוב או שמשולם עליה מעט. זו המטרה העיקרית של משרדים מסחריים גדולים ועמוסים, שמפנים את הכלים למשימות שהלקוח לא מוכן לשלם עליהן. הבעיה לדבריו היא שאוטומציה של העבודה הכי פחות שווה מניבה, מטבע הדברים, תשואה מוגבלת.
הסיבה השנייה היא מה שהוא מכנה שימוש "פרפורמטיבי" או שיווקי. מאז 2023 משרדים רבים אימצו AI כדי להראות, פנימה והחוצה, שהם משתמשים בו. הדוגמה שלו היא צ'טבוט שמשמש בעיקר לניסוח מחדש של מיילים ולסיעור מוחות. התשואה הכספית, לדבריו, זניחה, גם אם יש תועלת תדמיתית.
הסיבה השלישית היא הרחבת קיבולת. במשרדים, הכוונה היא להספיק יותר בלי לגייס, גם במחיר של שחיקה מסוימת בשעות החיוב, ושם קשה להראות ROI. במחלקות משפטיות בחברות, לעומת זאת, טרומנס רואה בזה כנראה את הסיבה המובילה: משימות תכופות ברמת מורכבות בינונית, כמו סקירת חוזים שגרתית ושאלות ציות יומיומיות, שבהן החיסכון ניתן למדידה ברורה.
הסיבה הרביעית היא תכנון מחדש של תהליכי העבודה, כך שה-AI הוא רכיב מרכזי ולא תוספת. כאן השאלות הן איך לייעל את העבודה סביב הכלי, איך להכין את הנתונים, היכן למקם בקרת איכות ומי מפקח על התהליך. טרומנס מגדיר זאת כ"הסיבה המשמעותית באמת היחידה" לשימוש ב-AI בעולם המשפטי, ומדמה את הגישה ההפוכה למנוע סילון שמחובר לעגלה רתומה לסוס.
איפה המודל העסקי עוזר ואיפה הוא מפריע
לפי טרומנס, תהליך שתוכנן מחדש קל יותר למדידה: אפשר לעקוב אחרי תפוקה, אחרי כמות העבודה האנושית בכל תיק ואחרי מהירות הסיום. מי שנהנה מכך יותר מכולם הם משרדים שעובדים בשכר טרחה קבוע. החיוב לפי שעה, לדבריו, יוצר "מלכודת מבנית", ומשרד שעובד בתמחור קבוע ולא מנצל את הכלים עד הסוף מרוויח פחות ממה שהיה יכול.
הוא מציין גם את משרדי התובעים, בעיקר בארצות הברית, שמקבלים שכר רק אחרי ניצחון ולכן מאמצים את הגישה הזו, ואת המחלקות המשפטיות בחברות, שיכולות לתכנן מחדש את התהליכים שלהן באופן עצמאי. משרדים חדשים שבנויים מלכתחילה סביב AI מתחילים מ"דף חלק", אבל לטענתו עדיין זקוקים למומחים משפטיים שיתכננו את התהליכים, יתחזקו אותם ויעבדו מול הלקוחות.
טרומנס מוסיף סיבה חמישית, כמעט בשוליים: שימוש ב-AI כדי לוותר על עורך דין, למשל אצל מי שלא יכול להרשות לעצמו משרד. בשלב הזה הוא רואה בכך סיכון בגלל הזיות, גם אם התשואה עשויה להיות גדולה כשהדיוק ישתפר.
בין ניתוח למספרים של ספקים
הניתוח של טרומנס לא כולל נתונים כמותיים, וזה בולט על רקע האופן שבו ספקים מציגים ROI. דוגמה מהחודשים האחרונים היא מאמר חסות של LexisNexis מאוקטובר 2025, שמצטט מחקר של Forrester Consulting שהזמינה החברה עצמה. לפי המחקר, ארגון מורכב (composite) שמשתמש ב-Lexis+ AI השיג תשואה של 284% על פני שלוש שנים וצמצום של עד 13% בהסתמכות על עורכי דין חיצוניים. אלה טענות של הספק, על בסיס ארגון היפותטי שהנחות היסוד שלו לא מפורטות במאמר.
ההבדל בין שתי הגישות מחדד את הטענה של טרומנס. מספר ROI כללי אומר מעט אם לא ברור לאיזו מטרה הכלי משמש. הצעתו המעשית היא לשאול לפני כל פרויקט שלוש שאלות: למה אנחנו משתמשים ב-AI, מה התועלת הכלכלית, ואיך זה עוזר ללקוחות. אם התשובות לא ברורות, הוא ממליץ לחשוב מחדש על הגישה.
עוד בנושא
- מנוע סילון על כרכרה ישנה: ריצ׳רד טרומנס משרטט שלושה מודלים לשילוב AI במשרדי עורכי דין
- האם 2026 תהיה שנת השכר הקבוע? AI מחזיר לשולחן את השאלה של שעת החיוב