שופט פדרלי בניו יורק קבע שמסמכים שנאשם בהונאה יצר בשיחות עם הגרסה הציבורית של Claude אינם חסויים, לא מכוח חיסיון עורך דין-לקוח ולא מכוח דוקטרינת ה-Work Product. לפי בית המשפט, זו ככל הנראה הפעם הראשונה בארצות הברית שהשאלה הוכרעה.
השופט Jed S. Rakoff מבית המשפט המחוזי הפדרלי למחוז הדרומי של ניו יורק הכריע בעל פה כבר בדיון מקדמי ב-10 בפברואר, ופרסם את נימוקיו במזכר כתוב ב-17 בפברואר (United States v. Heppner, 25 Cr. 503 (JSR)). בהערת שוליים ציין השופט שלא הוא ולא הצדדים מכירים מקרה קודם שבו התעוררה השאלה, ושרוב הפסיקה על AI עד כה עסקה בשימוש לרעה של עורכי דין בטכנולוגיה.
הרקע: 31 מסמכים שנתפסו בחיפוש
בראדלי הפנר הואשם באוקטובר 2025 בהונאת ניירות ערך, הונאה מקוונת, קשירת קשר, מסירת מידע כוזב לרואי חשבון וזיוף רשומות תאגידיות. לפי כתב האישום, כמנהל בכמה חברות, ובהן GWG Holdings הציבורית, הוא הונה משקיעים ביותר מ-150 מיליון דולר. הוא כפר באשמה, והמשפט קבוע ל-6 באפריל.
בחיפוש שערך ה-FBI בביתו בעת המעצר נתפסו כ-31 מסמכים שמתעדים שיחות שלו עם Claude של Anthropic. לפי באי כוחו, השיחות התקיימו ב-2025, אחרי שקיבל זימון לחבר המושבעים וידע שהוא מטרת החקירה. בשיחות הכין הפנר "דוחות" שמתווים אסטרטגיית הגנה וטיעונים עובדתיים ומשפטיים צפויים. הוא הזין לשם, בין היתר, מידע שקיבל מעורכי דינו, ואחר כך שיתף אותם בתוצרים. לפי Law.com, ההגנה מיוצגת על ידי Quinn Emanuel. ההגנה הודתה בנקודה אחת שהתבררה כמכרעת: עורכי הדין לא הורו לו להשתמש ב-Claude.
שלושה נימוקים לחיסיון, ונימוק נפרד ל-Work Product
השופט קבע שלמסמכים חסרים לפחות שניים, ואולי כל שלושת, היסודות של חיסיון עורך דין-לקוח:
- אין עורך דין. Claude אינו עורך דין, וזה לבדו מכריע. השופט דחה את הטענה ש-Claude הוא סתם תוכנה, כמו מעבד תמלילים בענן, וכתב שחיסיון מוכר מחייב יחסי אמון עם איש מקצוע מורשה שחב חובות אמון וכפוף לדין משמעתי.
- אין סודיות. מדיניות הפרטיות שמשתמשי Claude מסכימים לה מאפשרת ל-Anthropic לאסוף קלטים ופלטים, לאמן עליהם את המודל ולגלות מידע לצדדים שלישיים, כולל רשויות. לכן לא הייתה להפנר ציפייה סבירה לסודיות.
- אין מטרה של ייעוץ משפטי. כאן השופט הודה שמדובר בשאלה קרובה יותר. אבל משום שהפנר פעל ביוזמתו, השאלה היא אם ביקש ייעוץ משפטי מ-Claude, ו-Claude עצמו מצהיר שאינו נותן ייעוץ משפטי.
השופט הוסיף שמסמך שאינו חסוי לא הופך לחסוי רק משום שהועבר לעורך הדין. ובהערת שוליים קבע שגם אם חלק מהמידע שהוזן היה חסוי במקור, הפנר ויתר על החיסיון כשמסר אותו ל-Claude ול-Anthropic, כמו בגילוי לכל צד שלישי.
לגבי ה-Work Product, המסמכים לא הוכנו על ידי עורכי הדין או לבקשתם, ולא שיקפו את האסטרטגיה שלהם בזמן שנוצרו. השופט גם הביע אי הסכמה מפורשת עם פסק דין קודם באותו מחוז, Shih v. Petal Card, שהרחיב את ההגנה לחומרים שלא הוכנו בהנחיית עורך דין.
ההערה שמשאירה פתח
המשפט החשוב ביותר לעורכי דין מסתתר בנימוק השלישי. לפי השופט, אילו עורך הדין היה מורה ללקוח להשתמש ב-Claude, ייתכן שאפשר היה לטעון שהכלי פעל כמו איש מקצוע שמשמש סוכן של עורך הדין, בדומה לדוקטרינת Kovel האמריקאית. ההכרעה נשענת אפוא על שילוב של כלי ציבורי, תנאי שימוש שמתירים גילוי, ולקוח שפעל לבד. היא לא עוסקת ישירות בכלים ארגוניים בתנאים חוזיים אחרים, או בשימוש שעורך הדין מכוון.
מומחים שדיברו עם Legaltech News אמרו שמשתמשים רבים לא מבינים את השלכות הפרטיות של כלים פתוחים, ושההחלטה היא הזדמנות לשיחה בין עורכי דין ללקוחות על שימוש אחראי.
ומה בישראל
פסק הדין אמריקאי ואינו מחייב כאן. החיסיון בישראל מעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות (נוסח חדש), שחל על "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו" ושיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי, וגם הוא בנוי סביב הקשר עם עורך הדין. מצד האתיקה, גילוי הדעת המקדים של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (החלטה את/60/24) כבר הזהיר שהזנת מידע של לקוח למערכות פתוחות יוצרת סיכון אינהרנטי לזליגת מידע חסוי, המליץ ככלל לא להזין להן חומרים סודיים, ודרש הסכמה כתובה ומפורשת של הלקוח לפני שימוש במידע אישי שלו במערכות כאלה. מקרה הפנר מוסיף לזה צד שלא נדון שם: הלקוח עצמו, שמכין את התיק לבד בצ'אטבוט. את הטענה ש"הבינה המלאכותית אינה עורך דין" ואת עמדת ועדות האתיקה סקרנו כבר בינואר 2025.
מקורות
- United States v. Heppner, 25 Cr. 503 (JSR), Memorandum, S.D.N.Y., 17 בפברואר 2026
- Law.com: AI-Generated Docs Shared With Counsel Are Not Privileged, NY Fed Judge Rules in Criminal Fraud Case
- Law.com: 'No Brainer': Attorneys See Risks of Open Gen AI Systems in Claude Privilege Ruling
- ויקיטקסט: פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971
- לשכת עורכי הדין: גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, החלטה את/60/24