הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין שלחה ל-LoFrayer, סטארטאפ ישראלי שמנסח ערעורים על דוחות חניה ותנועה באמצעות AI, מכתב שדורש להוריד את האתר תוך שלושה ימים, אחרת תוגש בקשה לצו מניעה. המייסד, דוד פופוביץ', מסרב, והמחלוקת מעמידה במבחן את השאלה מה נחשב "פעולה משפטית" כשמי שמבצע אותה הוא מערכת.
איך השירות עובד
לפי הדיווח במאקו מ-5 ביוני, המערכת קוראת את הדוח, מאתרת בו פגמים טכניים, משווה אותם לתקדימים ומנסחת מכתב ערעור. מכתב הערעור עצמו ניתן בחינם. המשתמש משלם 35 שקלים על שליחת הערעור בדואר רשום דיגיטלי ועל הטיפול הבירוקרטי.
עמדת הלשכה
הלשכה רואה בפעילות הסגת גבול המקצוע ואף עבירה פלילית. לטענתה, איתור פגמים בדוח וניסוח מכתב לביטולו הם עבודה משפטית, ששמורה לעורכי דין לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961.
הסעיף, שכותרתו "ייחוד פעולות המקצוע", קובע שהפעולות המנויות בו לא ייעשו דרך עיסוק, או בתמורה גם שלא דרך עיסוק, אלא בידי עורך דין. בין הפעולות: עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר (סעיף 20(3)) וייעוץ וחיווי דעת משפטיים (סעיף 20(4)). הסנקציה הפלילית מופיעה בסעיף 96 לחוק, שכותרתו "הסגת גבול המקצוע": מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין צפוי לקנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
עו״ד יוסף ויצמן, יו״ר הוועדה להגנת המקצוע וסגן ראש הלשכה, אמר למאקו שהחוק לא מבחין לפי גובה הקנס, ושכאשר פלטפורמה מזמינה את הציבור לשלם על ייעוץ לערעור, מדובר בעבירה ברורה. הוא הסכים שחלק מהחוקים הישנים אינם מותאמים לעידן ה-AI ואולי ידרשו עדכון, אבל לדבריו הסעיף הקיים ברור. ויצמן גם הדגיש שכל אדם רשאי לייצג את עצמו, להתייעץ עם חברים או להשתמש בכלי AI חינמיים. ההתנגדות, לפי עמדתו, היא לצד שלישי מסחרי שמוכר שירות בתשלום.
תשובת הסטארטאפ
את LoFrayer מייצג עו״ד יניב לנקרי ממשרד לנקרי ושות'. לדבריו, הוועדה לא הסתגלה לעידן ה-AI ואין מניעה חוקית להפעלת השירות. הוא כינה את האיום בהגשת תלונה במשטרה איום ריק, והודיע שהלקוח מוכן להתמודד בבית המשפט אם יוגש הליך.
פופוביץ' טוען שהמערכת לא נותנת ייעוץ משפטי אישי, ושהמשתמש הוא העורך האחרון של התוכן ושל ההחלטות. הוא מציג את העימות כמאבק במונופול של גילדות סגורות, ומזהיר שסגירת המיזם תפגע בתחום ה-LegalTech בישראל. במקביל פנה לקהילת ההייטק ב-LinkedIn בבקשה למצוא משרד שייצג אותו בהתנדבות (פרו בונו).
השאלה שבבסיס
המקרה מחדד שאלה שתחזור בכל מוצר AI משפטי שפונה ישירות לציבור. נוסח סעיף 20 מבחין בין פעולה שנעשית "דרך עיסוק" או "בתמורה" לבין פעולה שאדם עושה בעצמו. הלשכה מצביעה על התשלום ועל המכתב שהמערכת מנסחת. הסטארטאפ מצביע על כך שהמכתב חינמי, שהתשלום הוא על שליחה וטיפול, ושההחלטה הסופית היא של המשתמש. אם המחלוקת תגיע לבית משפט, ההכרעה תשפיע הרבה מעבר לדוחות חניה.