ב-16 ביוני הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Anthropic, החברה שמפתחת את Claude. לפי כלכליסט, המבקשים טוענים שהחברה גובה דמי מנוי בלי לגלות בבירור כמה שימוש המנוי כולל בפועל, ושגם "שימוש נוסף" נמכר בלי שהמשתמש יודע כמה הוא קונה.
הטענות
לפי הדיווח, הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין אלעד דנוך, גרגורי פאוסט קורצ'מני, דוד מיכייב וגיא דוידוביץ', והמבקשים מעריכים את היקף התביעה בעשרות מיליוני שקלים.
בלב הבקשה עומדת המכניקה של מגבלות השימוש. מגבלות השימוש של המנוי מתאפסות במרווחי זמן קבועים, וכשמשתמש מגיע לתקרה באמצע עבודה מוצעת לו האפשרות לרכוש שימוש נוסף כדי להמשיך בלי להמתין. לטענת המבקשים, לא בסיס השימוש ולא היקף התוספת מוגדרים ביחידות שהצרכן יכול להבין, כמו מספר הודעות או טוקנים. גם השיווק של מסלולים יקרים יותר כמסלולים שמעניקים "פי כמה" שימוש לא עוזר, לטענתם, כשלא ברור מה הבסיס. בבקשה, כפי שמובא בכתבה, המצב מתואר כ"בור ללא תחתית".
שני המבקשים
כלכליסט מתאר את שני המבקשים בלי לנקוב בשמם. הראשון, מומחה אבטחת מידע בחברת טכנולוגיה, הצטרף במאי למסלול Pro שעולה 20 דולר לחודש. לדבריו, השיחה שלו נקטעה באמצע, וב-13 ביוני הוא רכש שימוש נוסף ב-5 דולר בלי להבין מה הוא מקבל. השני, איש פרסום, הצטרף למסלול Pro בתחילת החודש. לדבריו, הוא שילם 45 דולר על שימוש נוסף במהלך שיחה דחופה, ועדיין לא הבין איך נקבע הסכום.
לפי כלכליסט, באותו שבוע הוגשה גם בארה"ב בקשה לתובענה ייצוגית, שעוסקת במסלולי Max 5x ו-Max 20x (100 ו-200 דולר לחודש). לפי הטענה שם, המגבלות בפועל נמוכות משמעותית ממה שהשיווק הבטיח. הכתבה לא כוללת תגובה של Anthropic.
מה בית המשפט יצטרך להכריע
בשלב הזה מדובר בבקשה לאישור בלבד, ולא בתביעה שאושרה. לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, סעיף 3(א) מתיר הגשת תובענה ייצוגית רק בעילות שמפורטות בתוספת השנייה לחוק או כשהוראת חוק מפורשת מאפשרת זאת. פרט 1 לתוספת השנייה כולל "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח". הדיווח לא מפרט את העילות שעליהן נשענת הבקשה.
כדי לאשר את התובענה, סעיף 8(א) לחוק דורש בין היתר שהיא תעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, עם אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה, ושתובענה ייצוגית תהיה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
לעורכי דין שמשתמשים ב-Claude במנוי אישי או משרדי, ההליך מעלה שאלה מעשית שקיימת ללא קשר לתוצאתו: עד כמה אפשר לתכנן עבודה, ולתמחר אותה מול לקוח, על כלי שהיקף השימוש בו לא מוגדר ביחידות ידועות מראש.