אדם נגוין, מייסד-שותף ומנכ"ל eBrevia, טוען שמחלקות משפטיות בחברות לא רואות את החיסכון שה-AI הבטיח. העבודה מהירה יותר, אבל לפי הנתונים שהוא מביא, יותר יועצים משפטיים צופים הגדלה של ההוצאה על ייעוץ חיצוני מאשר הקטנה שלה.
הטיעון פורסם ב-22 ביולי כמאמר דעה ממומן ב-Artificial Lawyer, תחת השאלה "מי מקבל את החיסכון מ-AI משפטי". חשוב לזכור את נקודת המבט: eBrevia מוכרת כלים לניתוח חוזים למחלקות משפטיות, והמסקנה של נגוין מתיישבת עם המוצר שלה.
מהיר יותר, לא בהכרח זול יותר
נגוין פותח בהבחנה פשוטה. בדיקת חוזים, טיוטה ראשונה, השוואת סעיפים, בדיקת נאותות, ניתוח מול Playbook ותיקוני גרסה שגרתיים, כולם נעשים מהר יותר, לפעמים הרבה יותר. האם זה יעיל יותר? לפעמים. האם זה זול יותר? לדבריו, זו עדיין שאלה פתוחה.
כדי לבסס את זה הוא מצטט את דוח State of the Corporate Law Department 2026 של Thomson Reuters: נכון לרבעון הרביעי של 2025, 36% מהיועצים המשפטיים הכלליים צפו להגדיל את ההוצאה הכוללת על עורכי דין חיצוניים בשנה הקרובה, לעומת 20% בלבד שצפו להקטין אותה. דוח State of the Industry 2026 של CLOC, ארגון אנשי ה-Legal Ops, מצייר לדבריו תמונה דומה מזווית אחרת: רק 37% מהמחלקות צפו גידול בהוצאה על ייעוץ חיצוני, ירידה מ-58% בשנה הקודמת, ורק 32% צפו גידול במספר עורכי הדין בתוך המחלקה. כלומר, יותר עבודה ויותר מורכבות, ופחות נכונות לפתור את זה בגיוס או בהעברת עבודה החוצה.
בצד של המשרדים, נגוין מביא נתונים על כלכלה חזקה: לפי Thomson Reuters, תעריפי השעה שבפועל עלו ב-7.4% ברבעון השני של 2025 לעומת שנה קודם, כשהאינפלציה בארה"ב עמדה על כ-2.8%. הוא מצטט גם את Reuters, שדיווחה על עלייה של 8% ברווח לעורך דין ושל כמעט 12% ברווח לשותף הון.
"דיבידנד ה-AI"
נגוין מדגיש שאין בכך טענה שהמשרדים פועלים שלא כשורה, ושאין לצפות מהם להוריד מחירים רק משום שעלויות הביצוע שלהם ירדו. לקוחות תמיד שילמו על מומחיות, שיקול דעת וזמינות, לא רק על שעות. ועם זאת, לדבריו, אם עבודה שלקחה עשר שעות לוקחת עכשיו שתיים, ללקוח יש שאלה עסקית לגיטימית: איך ההתייעלות הזו משתקפת בתמחור, באיוש התיק ובתקציב.
ההמלצה המעשית שלו למחלקות משפטיות היא לשאול את המשרדים החיצוניים ישירות: איך משתמשים ב-AI בתיקים שלנו, איזו עבודה התקצרה משמעותית, איך זה משפיע על איוש ותקציב, והאם עבודה חוזרת מתאימה יותר לשכר טרחה קבוע או למודל תמחור חלופי. משרדים שיתאימו את התמחור באופן יזום, הוא מעריך, יחזקו את הקשר עם הלקוח. משרדים שישתמשו ב-AI בשקט וישמרו על הנחות החיוב הישנות, יזמינו בדיקה מקרוב ככל שהלקוחות יהפכו לקונים מתוחכמים יותר.
החיסכון האמיתי, לטענתו, בתוך הארגון
החלק השני של הטיעון רחוק יותר מהמשרדים. נגוין טוען שההזדמנות הגדולה היא בשינוי מסלול החוזים בתוך החברה. במקום שכל סוגיה שגרתית תגיע לשולחן המחלקה המשפטית, המחלקה קובעת Playbooks, ספי אישור וגבולות סיכון, וה-AI מזהה סטיות, מציע נוסח חלופי, מסביר את הסיכון ומסלים רק חריגים אמיתיים. כך צוותי רכש ומכירות מטפלים בחלק גדול מההסכמים השגרתיים בתוך מסגרת שהמחלקה המשפטית הגדירה.
לפי הטיעון, מי שממשיך לשלוח עבודה שגרתית בהיקפים גדולים לייעוץ חיצוני ייהנה מה-AI רק בעקיפין, ואין להניח שזה יתבטא בחשבון נמוך יותר. מי שמעצב מחדש את התהליך כך שיותר עבודה נשארת בפנים, תחת פיקוח משפטי, ייהנה מהחיסכון ישירות. נגוין מסייג שעסקאות מורכבות, ליטיגציה, חקירות, ייעוץ רגולטורי ושאלות משפטיות חדשות ימשיכו לדרוש עורכי דין מנוסים.
eBrevia מציגה באתר שלה חבילת כלים לניתוח חוזים, טיוטה ותיקונים ב-Word, ומחברים למערכות כמו iManage ו-Salesforce. החברה טוענת לקיצור ממוצע של 90% בזמן הבדיקה, טענה שלא נבדקה באופן עצמאי.