מלי וליאל יהלומי, אם ובת שנעלמו באירופה ואותרו באמצע אוגוסט באוטובוס בארגנטינה, השתמשו לפי דיווח ב-Gemini כדי לתכנן את הדרך ומחקו את ההיסטוריה. החוקרים, לפי אותו דיווח, שחזרו את השאילתות, והשאלה המשפטית היא באיזה מסלול ובאיזה צו.
הפרשה בקצרה
לפי ynet, השתיים אותרו על אוטובוס בבואנוס איירס אחרי כמעט שבוע של חיפושים, והטלפון שלהן אוכן לאחרונה ליד תחנת רכבת בווינה. נציג משטרת ישראל בדרום אמריקה, וולטר אלחנדרו קוגן, יצא אליהן עם שוטרים ארגנטינאים ואנשי אינטרפול, וידא שהן בשלום ואמר שלא נמצאו סימנים לביצוע עבירה.
מה שוחזר
גיקטיים דיווח ב-16 באוגוסט, בהסתמך על דיווחים, על שלוש שאילתות שיוחסו להן: היכן קונים טלפון בלי הזדהות, אילו מדינות אינן קשורות עם ישראל בהסכם הסגרה, ואילו אפליקציות למחוק כדי להימנע ממעקב מיקום. את השחזור ייחס הדיווח לחוקרי להב 433 ולחוקרים אזרחיים, בלי לפרט את הצעדים הטכניים.
שני מסלולים לשיחה שנמחקה
עו״ד גיא בקשי, ראש תחום הגנת הפרטיות בפרל כהן, תיאר בכתבה שני מסלולים. הראשון הוא חילוץ פורנזי מהמכשיר: מטמון, קבצים זמניים ויומני מערכת, מידע שנמחק ושורד עד שנכתב עליו מידע חדש, קישור לשיחה ששותף או חלון פתוח במכשיר אחר. גופי אכיפה בעולם נעזרים לשם כך בחברות כמו Cellebrite. המסלול השני הוא דרישת נתונים מהספק. לפי בקשי, ככל הידוע לו Google לא הייתה מעורבת ולא קיבלה צו.
הצו והענן
העיגון בדין הישראלי נמצא בסעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)): חדירה לחומר מחשב, כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, והפקת פלט ממנה נחשבות חיפוש. לפי סעיף קטן (ב), חיפוש כזה ייערך רק על פי צו שופט שמתיר במפורש את החדירה ומפרט מטרות ותנאים שלא יפגעו בפרטיות מעבר לנדרש.
הסיבוך, לדברי בקשי, הוא הסנכרון. היסטוריית Gemini נשמרת בדרך כלל בענן, ועולה השאלה אם צו לחיפוש במכשיר חל גם עליה. עוד ציין שצו אינו מחייב בני משפחה לסייע בפריצה למכשיר, ושאכיפה מול חברות זרות קשה: ל-Google יש משרדים בישראל, ל-OpenAI ול-Anthropic לפי שעה אין, ושרתים באירופה כפופים ל-GDPR, שמתיר העברה לרשות זרה בדרך כלל רק מכוח הסכם בינלאומי.
המשמעות למשרדים
"מחקתי את השיחה" אינה אמירה טכנית מדויקת: עותקים שורדים במכשיר, בקישורים ובחשבון הענן. לסנגורים, היקף הצו וההבחנה בין מידע מקומי למידע בענן הופכים לזירת מחלוקת.