במאמר שפורסם ב-14 באוגוסט באתר LegalTech Hub טוען מאט רוטנברג (Mat Rotenberg) שהשוק מבין לא נכון את מה ש-AI עושה לעבודה המשפטית. לדבריו, AI הופך את יצירת העבודה לזולה, אבל את התיאום שלה ליקר מאי פעם.
מי כותב
לפי דף הכותב שלו ב-LegalTech Hub, רוטנברג הוא Director of Workflow Solutions ב-Bloomberg Law, שם הוא מוביל את הצוות שמפתח את Dashboard Legal, כלי לניהול פרויקטים לעורכי דין. לפני כן היה שבע שנים עורך דין בתחום התאגידי ב-Skadden וב-Akin Gump. הוא ייסד את Dashboard Legal וכיהן כמנכ״ל שלה עד שנרכשה, ובאפריל 2024 כתב ב-LawSites על השבוע הראשון שאחרי המכירה ל-Bloomberg.
פרופיל ב-Grit Daily מ-2024 תיאר את Dashboard Legal כפלטפורמה לניהול תיקים שנבנתה במיוחד לעורכי דין, מתחברת למערכות ניהול מסמכים כמו iManage ו-NetDocuments, ומשתמשת ב-AI בעיקר לתמצות ולנגישות למידע ולא לניסוח או למחקר. כלומר, הכותב בונה בעצמו כלים בדיוק לתחום שעליו הוא כותב, וכדאי לקרוא את הטיעון גם על רקע זה.
הטיעון
המאמר, "What the Market Gets Wrong About AI for Lawyers", פורסם במדור LTH Insights ורובו נעול מאחורי מנוי פרימיום. הדברים כאן מבוססים על החלק הפתוח.
רוטנברג מחלק את העבודה לשני חצאים. החצי הראשון הוא יצירה: טיוטות, סיכומים, טבלאות, ניתוחים. כאן, לטענתו, AI כבר הוזיל את העבודה. החצי השני הוא תיאום, ובלשונו שלוש שאלות: אילו תוצרים ראויים לתשומת לב, מה צריך לקרות עכשיו, ומי, או מה, צריך לעשות את זה. לדבריו, כמעט אף אחד לא בונה עבור החצי הזה.
ההיגיון פשוט. כשכל עורך דין יכול להפיק בדקות עשרות תוצרים, הצוואר בבקבוק עובר מהכתיבה עצמה לשלבים שסביבה: לברור מה מתוך הערימה רלוונטי, להחליט מה הצעד הבא בתיק, ולחלק את העבודה בין אנשים לבין כלים. ככל שמשרדים מכניסים סוכני AI שמבצעים משימות בעצמם, שאלת החלוקה והפיקוח נעשית מרכזית יותר.
ניסיונות לגשר על הפער
שכבת התיאום מתחילה לקבל מענים טכניים. חברת DeepJudge, למשל, הציגה את Agent Handoff Protocol, שהיא מתארת כפרוטוקול פתוח להעברת משימה בין כלי AI שונים בלי לאבד את ההקשר: מטרת המשימה, חומרי המקור, היסטוריית השיחה והניתוח שכבר נעשה. לפי החברה, הפרוטוקול משלים את MCP ואת Agent2Agent ולא מחליף אותם, והיא מציגה כדוגמאות את החיבורים שלה ל-Harvey ול-CoCounsel Legal של Thomson Reuters.
זה פותר חלק אחד של הבעיה, מעבר ההקשר בין מערכות. השאלות שרוטנברג מציב, מה חשוב, מה הצעד הבא ומי אחראי, נשארות במידה רבה החלטות ניהוליות של המשרד.
למה זה מעניין עכשיו
הטיעון מזיז את הדיון מהשאלה איזה מודל כותב טוב יותר לשאלה מי מנהל את מה שנכתב: מי מחליט מה נבדק, מה ממתין, ומי נושא באחריות לתוצאה. עבור משרדים שמודדים הצלחה של כלי AI לפי מהירות הפקת טיוטות, זו תזכורת שהעלות עשויה פשוט לעבור למקום אחר בתהליך.
עוד בנושא
- DeepJudge מציגה פרוטוקול פתוח להעברת עבודה בין פלטפורמות AI משפטיות
- Legora ו-Ironclad מחברות את מערכות ה-AI שלהן בחיבור דו-כיווני לצוותים משפטיים פנימיים
- ניקולה שייבר: ממשל לסוכני AI במשרדי עורכי דין צריך להתחיל מהמשפט, לא מתבנית גנרית