AI משפטי בלי מסך משלו: עבודה שנכנסת לסוכן ישירות מ-Slack, Salesforce וטפסים

איור: חריץ דואר בדלת וסל מיון כתום שמחובר ישר מתחתיו, כמשל ל-AI משפטי שיושב בנקודה שבה העבודה נכנסת במקום עוד מערכת להתחבר אליה

שני טקסטים שפורסמו ב-8 בספטמבר מגיעים מכיוונים שונים לאותה מסקנה: את ה-AI המשפטי צריך להכניס לנקודה שבה העבודה נכנסת, ולא לבקש מעורכי הדין ומהלקוחות הפנימיים להתחבר לעוד מערכת. שניהם נכתבו על ידי אנשים שעובדים אצל ספקים שמוכרים בדיוק את הפתרון הזה.

"אף אחד לא רוצה עוד כלי להתחבר אליו"

אלי מינן (Elly Meenan), שכותבת את הניוזלטר Legal Engineering 101 ועובדת ב-Wordsmith AI, פרסמה פוסט על ארבעה תהליכי Intake תחת כותרת המשנה "כלי AI משפטי headless", כלומר כלי בלי ממשק משלו. הטענה שלה פשוטה: אנשים לא רוצים עוד מערכת לזכור, ולכן הכלי צריך לפעול ברקע, שזור בתוכנות שהארגון כבר משתמש בהן. פוסט קודם בבלוג Legal Engineering 101 עסק בנושא סמוך, חלוקת העבודה בין אוטומציה למודל שפה בתהליך משפטי.

Intake מוגדר אצלה כמנגנון שדרכו מגיעה עבודה לסוכן או למערכת והופכת למשימה, מכל מקום שבו עובדים: Slack, Teams, מייל, Salesforce או Jira. ההבדל לעומת כלי ניהול פרויקטים כמו Jira או Asana, לפי הפוסט, הוא שהמשימה יכולה להיווצר אוטומטית, וסוכן יכול להשלים אותה או לעשות סבב ראשון, או להעביר אותה לאדם לפי קריטריונים שנקבעו מראש.

שלוש דוגמאות מתוך ארבע

בגוף הפוסט מתוארים שלושה תהליכים. הראשון: יצירת משימות גם מהודעות פרטיות ב-Slack, ולא רק מערוצים או מאפליקציה ייעודית. השני: לאפשר לאנשי המכירות לטפל בעצמם במסמכים חוזרים, כמו טופסי הזמנה שיושבים ב-Salesforce. השלישי: לחייב צוות מסוים למלא טופס לפני שבקשה עוברת לאוטומציה. התהליך הרביעי מופיע רק בלוח Figma מקושר. מינן מוסיפה שטפסים סטטיים מפנים בהדרגה את מקומם לשיחה בשפה טבעית מול מודל, אבל יש ארגונים שטופס עדיין מתאים להם יותר.

אתר Wordsmith מתאר את אותו רעיון כמוצר למחלקות משפטיות בחברות: קליטת בקשות ממכירות, כספים ומשאבי אנוש, מיון לפי עדיפות וניתוב ליועץ המתאים, והחזרת התוצר למקום שבו המבקש כבר נמצא. לפי החברה, הכלי פועל בין היתר בתוך Slack, Teams, Outlook, Gmail ו-Word.

הליד כנכס שמאבד ערך

ראיון ב-The Legal Wire מאותו יום מעביר את הדיון מהמחלקה המשפטית בחברה למשרד הפרטי. סזאר טפיה (Cesar Tapia), שייסד את Paravo יחד עם אסלאם עודה (Eslam Odeh), טוען שמשרדים שעובדים בתמחור קבוע בתחומי הגירה, נזיקין, משפחה ועבודה מוציאים בערך 70% מהזמן על עבודה שאינה מחויבת: מרדף אחרי לידים, קליטה, יומנים, מעקב מול לקוחות ועדכון CRM. זו טענה של המייסדים, והכתבה לא מפנה למחקר שעליו היא נשענת.

הרעיון שבכותרת הראיון הוא שליד שווה הכי הרבה בדקה הראשונה ומאבד ערך מהר. הדוגמה: מתעניין שמתקשר למשרד הגירה קטן ב-18:30, לא נענה, ועד 08:30 למחרת כבר שכר משרד אחר. Paravo, שיצאה ממצב חשאי ב-6 באוגוסט והשלימה סבב Pre-Seed, מציעה מודולים של לידים, קליטה באמצעות "פקידת קבלה" מבוססת AI שעונה מסביב לשעון, פנייה חוזרת ללקוחות עבר וניתוח נתונים, עם חיבורים ל-Clio, HubSpot, Lawmatics וליומני Google ו-Outlook.

מה משותף לשני הכיוונים

בשני המקרים ה-AI לא מוצג כעוזר שעורך הדין פותח, אלא כשכבה שיושבת בצינור שדרכו העבודה מגיעה. ההחלטות המעניינות הן פחות טכנולוגיות ויותר ארגוניות: מאילו ערוצים מותר ליצור משימה, מה הסוכן רשאי לסגור לבד, ומתי הוא חייב להעביר לאדם.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.