הבטחה שמסתתרת בהרבה תוכניות עסקיות של AI משפטי היא קיצוץ בכוח אדם: הכלי מחליף משימות, המשימות מצטברות לתפקידים, והתפקידים נעלמים. ב-18 בפברואר פרסם Alex Herrity מאמר ניתוח שטוען שבמחלקות משפטיות בחברות, החשבון הזה כנראה לא ייסגר בשנים הקרובות, ושההחזר האמיתי ייראה אחרת לגמרי.
צוות שאף אחד לא תכנן
המאמר, שפורסם בניוזלטר Law://WhatsNext שמפעילים Herrity ו-Tom Rice, לא מזלזל בטכנולוגיה. לדבריו, עורכי דין שעובדים עם הכלים מפיקים עבודה טובה יותר ומהר יותר. הבעיה לדעתו היא בהנחת היסוד של התוכנית העסקית: שהמחלקה המשפטית היא מערכת מוגדרת שאפשר לייעל.
בפועל, הוא כותב, רוב הצוותים המשפטיים הם הצטברות של תפקידים, תהליכים שלא תועדו וידע שיושב בראש של אנשים מסוימים. העבודה נשענת על מומחיות אישית, על קשרים בתוך הארגון ועל קבצים מפוזרים. כדי שבכלל יהיה אפשר להחליף משימות ב-AI, צריך קודם מה שהוא מכנה "ארכיאולוגיה ארגונית": למפות תהליכים, ללכוד ידע ולסגור את הפער בין העבודה המתועדת לעבודה שבאמת נעשית.
הנוסחה שחסר בה איבר
לפי Herrity, החישוב המקובל של "חיסכון פחות עלות" מחמיץ רכיב: המאמץ הארגוני שנדרש כדי לממש את החיסכון. בכלל זה הוא מונה בדיקת תוצרים, תיקון טעויות, שיפור פרומפטים, שילוב בתהליכי העבודה וניטור האמינות של הכלים. אלה עלויות שלא מופיעות בהצעת הספק, אבל מישהו בצוות משלם אותן בשעות.
גורם נוסף הוא הביקוש. כשהשירות המשפטי זול ומהיר יותר, היחידות העסקיות פונות אליו יותר, וכמות העבודה עלולה לגדול במקום לקטון. מסלול שנראה לו נקי יותר הוא החזרת עבודה שיצאה לעורכי דין חיצוניים, כי ההוצאה הזו גלויה ומדידה. אבל גם שם מדובר בהימנעות מעלות ולא בקיצוץ הצוות.
שישה מצבים, אף אחד מהם לא החלפה
Herrity מציע מיפוי של שש תנוחות שבהן צוותים משפטיים נמצאים היום, ומדגיש שאלה מסלולים מקבילים ולא שלבים:
- כמעט ללא שינוי: יש Copilot או מודל ארגוני, השימוש אקראי והשפעה על התקנים אין.
- אימוץ מתון: תהליכים מהירים יותר, אולי גיוס שנדחה או תקן שלא אויש מחדש.
- מרחיבי היקף: הזמן שהתפנה מושקע בעבודה שלא הגיעו אליה קודם, כמו ניהול סיכונים יזום והדרכות לעסק.
- משקיעים באיכות: אותו נפח עבודה, בדיקה מעמיקה יותר.
- מטפלי מכונות: הרווח נבלע בתחזוקת הכלים עצמם, בפרומפטים, בבדיקות ובהגדרות.
- מועמדים לטרנספורמציה: צוותים ידניים מאוד, שבהם שינוי אמיתי עשוי להוביל לצמצום. לדבריו, לא בגלל שה-AI מחליף עורכי דין, אלא בגלל שהמבנה הקיים מלכתחילה לא היה צריך להיראות כך.
המשותף לכולם, לפי המאמר, הוא שהתוצאה היא גיוס שנדחה, קיבולת שנספגה או הרכב צוות שהשתנה. אלה רווחים אמיתיים, אבל קשים לכימות ולא נכנסים בקלות לטבלת אקסל של סמנכ"ל כספים. את נרטיב ההחלפה הוא מתאר כמשרת יותר את האינטרסים של ספקים ומשקיעים מאשר את המציאות התפעולית.
מה עושים עם זה
ההמלצות של Herrity למנהלי מחלקות משפטיות פשוטות: לתכנן לעבודה טובה יותר ולא לצוות קטן יותר, להחליט במודע מה עושים עם הקיבולת שמתפנה, לעקוב בפועל לאן הולך הזמן, ולחשוב איזה הרכב כישורים הצוות יצטרך.
הטיעון מתיישב עם נתונים שפרסם Thomson Reuters Institute באותו חודש. לפי דוח AI in Professional Services לשנת 2026, שמבוסס על סקר של יותר מ-1,500 אנשי מקצוע, רק 18% אומרים שהארגון שלהם אוסף מדדים על החזר ההשקעה ב-AI, ו-40% לא יודעים אם נאסף בכלל מדד כזה. רוב המדדים שכן נאספים פנימיים, כמו חיסכון בעלויות או היקף שימוש. במילים אחרות, מעט ארגונים יודעים היום להוכיח את ההחזר, בין אם הוא מגיע כקיצוץ ובין אם כגיוס שלא יצא לדרך. גם בדוח של שנה קודם רק 20% מהנשאלים ידעו שהארגון מודד החזר על ההשקעה, כפי שדיווחנו אז.