אייבי גריי (Ivy B. Grey), עורכת דין וסמנכ״לית האסטרטגיה והצמיחה של חברת תוכנת העריכה WordRake, פרסמה במרץ 2025 מסמך עמדה בשם "Digital Due Diligence: A Practical Guide to AI and Ethics in the Legal Profession". הרעיון המרכזי בגישה שלה פשוט: לא כל כלי AI מחייב אותה רמת זהירות, והסיכון נקבע בעיקר לפי מידת המעורבות של עורך הדין ולפי איכות המקורות שהכלי שואב מהם.
שני צירים וארבעה רביעים
את המסגרת, שנקראת AI Engagement Framework, גריי מציגה לפחות מנובמבר 2023, אז הרצתה עליה ב-Masterclass של ארגון ה-IT המשפטי ILTA. המצגת מבוססת על מטריצה. הציר האופקי מתאר את מעורבות המשתמש ואת רמת הקורציה של מקורות המידע, כלומר עד כמה החומר שהכלי נשען עליו נבחר, נבדק ומוגבל. בצד אחד מעורבות גבוהה וקורציה גבוהה, ובצד השני מעורבות נמוכה וקורציה נמוכה. הציר האנכי מתאר את רמת הסיכון, ולצידו את רמת הרגולציה שנדרשת.
התוצאה היא ארבעה "אזורי דאגה". הרביע של מעורבות נמוכה, קורציה נמוכה וסיכון גבוה הוא אזור הסכנה. מעליו בצד המעורבות הגבוהה נמצא אזור האזהרה. בשורה התחתונה יש שני אזורים בטוחים: אחד בזכות מעורבות גבוהה וקורציה גבוהה, והשני בזכות פונקציונליות מוגבלת של הכלי עצמו. במצגת מופיע חץ מאזור הסכנה אל האזור הבטוח, עם הכיתוב "הפחתת סיכון באמצעות הגברת המעורבות".
שלושה גורמים, וארבעה סוגי AI
לפי עמוד הוובינר של WordRake, שלושה גורמים קובעים את רמת הסיכון ואת רמת הפיקוח שכל כלי מחייב: האם עורך הדין בוחן את התוצר באופן ביקורתי או מקבל אותו כמו שהוא, כמה עליו לדעת על הנושא, על מאגר המידע ועל הפלטפורמה כדי לקבל תשובה סבירה, ומה רמת הקורציה של מקורות המידע ואילו מנגנוני בקרה בודקים את התשובה לפני שהיא מגיעה למשתמש. לשאלת הבחינה הביקורתית נגע גם סקר של Microsoft ו-Carnegie Mellon מפברואר, שמצא שאמון גבוה ב-AI קשור למאמץ נמוך יותר בחשיבה ביקורתית.
גריי ממפה לפי המסגרת ארבע קטגוריות. AI גנרטיבי (הדוגמאות במצגת: ChatGPT, Bard ו-Claude) מסווג כסיכון גבוה, כי הוא מפיק טקסט שנראה סביר גם כשהוא שגוי. AI מחלץ, כמו Westlaw ו-Lexis, מסווג כסיכון בינוני-נמוך, כי הוא שולף מידע ממאגר מנוהל אבל דורש מיומנות בניסוח השאילתה. AI "שיתופי" מסווג גם הוא כסיכון בינוני-נמוך, ו-AI מתקן כמו בודק איות כסיכון נמוך. כדאי לשים לב שהדוגמה שגריי נותנת ל-AI השיתופי היא WordRake עצמה, כך שהחברה ממקמת את המוצר שלה בצד הבטוח של המפה.
הדרך לאזור הבטוח
השקף "Controlling Your Fate" הופך את המטריצה לרשימת מנופים שבשליטת הקונה והמשתמש. יש בו ארבעה רצפים, מאזור הסכנה אל האזור הבטוח: שליטה בקלט (מסוכני AI אוטונומיים ועד כלים שמכוונים בפרומפט), דיוק מקור הנתונים (ממודל כללי ועד עיגון במאגר משפטי בשיטת RAG), דיוק התוצר, והגנה על המידע (מכלים צרכניים ששומרים היסטוריית שיחות ועד כלים ארגוניים עם מדיניות אפס שמירה ובלי זליגת מידע בין לקוחות).
אותה מצגת כוללת גם "ספקטרום מיומנות" לשימוש ב-AI גנרטיבי. בצד הלא מיומן מופיעות בקשות כמו "תכתוב לי כתב טענות" או "מה הדין בעניין…". בצד המיומן: סיכום טקסט שהמשתמש סיפק, ניסוח מחדש של טקסט שכתב בעצמו, בדיקה של כל פלט מול המקור, והימנעות מהזנת מידע חסוי. שלושת התנאים שקבע Hill Dickinson במדיניות ה-AI שלו, הצדקה מאושרת, אי-העלאת מידע של לקוחות ואימות התשובות, דומים לצד המיומן של הספקטרום הזה.
העוגן האתי: חובת המיומנות
המסמך החדש ממשיך עבודה קודמת של גריי. ב-2020 פרסמה מסמך עמדה על חובת המיומנות הטכנולוגית בהקשר של Microsoft Word. לפי מאמר שלה באתר WordRake, מסמך מרץ 2025 מציב את המיומנות כבסיס לכל שאר החובות האתיות. היא נשענת על כלל 1.1 לכללי ההתנהגות המקצועית לדוגמה של לשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA Model Rules) ועל הערה 8 לכלל, שלפיה ייצוג מיומן כולל הבנה של התועלות והסיכונים של הטכנולוגיה הרלוונטית. לפי גריי, בחוות הדעת הפורמלית 512 של ה-ABA חזרה הלשכה על כך שהחובה חלה גם על AI גנרטיבי, לצד חובות הגילוי לבית המשפט, הסודיות, שיקול הדעת העצמאי והפיקוח.
גריי עסקה כעשור בדיני חדלות פירעון לפני שעברה לטכנולוגיה משפטית, והצטרפה ל-WordRake ב-2018 לפי הודעת החברה. WordRake מוכרת תוסף עריכה ל-Word ול-Outlook, ויש לה אינטרס מסחרי בהבחנה בין כלים שמייצרים טקסט לכלים שמציעים תיקונים ומשאירים את ההחלטה בידי עורך הדין. המסגרת שימושית גם כשקוראים אותה עם המודעות הזו.
עוד בנושא
- Hill Dickinson מגבילה גישה ל-ChatGPT ולכלי AI ציבוריים אחרי זינוק בשימוש
- מחקר של Microsoft ו-Carnegie Mellon: ככל שסומכים יותר על ה-AI, משקיעים פחות בחשיבה ביקורתית
- סקר Lighthouse: שימוש ב-AI ארגוני כמעט הוכפל, ו-eDiscovery הוא היישום שזוכה לאמון הרב ביותר