Elly Meenan, כותבת הניוזלטר Legal Engineering 101, פרסמה ב-1 באוקטובר את החלק החמישי בסדרה שלה על הנדסה משפטית. הטענה המרכזית: לפני שמכניסים AI לתהליך חוזים, צריך לפרק אותו לשלבים ולשאול על כל שלב שאלה אחת. התשובה, לפי מה שהיא מציגה, היא שרק שלושה שלבים בתהליך כולו באמת צריכים מודל שפה.
המבחן: עשר הרצות
המאמר מציע לשאול על כל שלב: אם אותו קלט ירוץ עשר פעמים, האם התוצאה הנכונה יכולה להשתנות? אם לא, זה "פס ייצור", צנרת קבועה עם אותו טריגר, אותם צעדים ואותה תוצאה, ומקומו בכלי אוטומציה כמו Zapier, n8n או Slack Workflow Builder. אם כן, זו עבודת "חייט": קריאה וגיבוש של טקסט לא מסודר, שקילת סעיף מול עמדה, או ניסוח תשובה. כאן, לפי Meenan, נכנס מודל כמו Claude. על שאלה דומה שנשאלת על כל שלב, אם הוא דטרמיניסטי או דורש שיקול דעת, כתבנו כבר באוגוסט. על ההבדל בין אינטגרציה לאוטומציה, ועל API ו-MCP, כתבנו בחלק השלישי בסדרה.
היא מנמקת את ההפרדה בשני טיעונים. הראשון אמינות: מודל שפה אינו דטרמיניסטי לגמרי, ולכן עלול מדי פעם לתייק דבר במקום הלא נכון. השני עלות: בכלים שמתומחרים לפי טוקנים, כל שלב חוזר עולה כסף, ושלבי צנרת לא צריכים לצרוך טוקנים. בפלטפורמות שמתומחרות לפי מושב, היא מציינת, השיקול הזה חלש יותר.
מי עושה מה בתהליך
הדוגמה בסדרה היא חברת SaaS בדויה, Sabre, שמחלקת המשפטית שלה מקבלת בקשות לחוזים. בפירוק של Meenan, שלוש משימות שייכות למודל: חילוץ הצד שכנגד, השווי וסוג החוזה; בדיקת החוזה מול ה-Playbook (מסמך העמדות של המחלקה); וניסוח ה-redline, הצעת השינויים בסימון. כל השאר צנרת: קליטת הבקשה בטופס ב-Slack או ב-Jira, פתיחת כרטיס שמפעיל את תהליך האוטומציה, תיוק החוזה החתום וסגירת הכרטיס דרך DocuSign וכלי האוטומציה, ודיווח בלוח Jira. עורך הדין נשאר בנקודה אחת: הוא מאשר, עורך או דוחה את מה שהמודל הציע.
הדוגמה שהיא נותנת חדה: אין סיבה ש-Claude יתייק חוזה ב-Google Drive כש-DocuSign כבר כולל תהליך מובנה לכך. היא מציגה שני מסלולים לבנייה, Claude עם Zapier לצוותים שכבר משלמים על הכלים האלה, או Wordsmith לצוותים שבוחנים כלי AI משפטיים ייעודיים.
Playbook, סעיף אחרי סעיף
כותרת המאמר אומרת את העיקר: אי אפשר להפוך לאוטומטי משהו שאף אחד לא כתב. לכן החלק הארי שלו מוקדש לבניית ה-Playbook. לכל סעיף מוגדרים עמדה עיקרית, עמדות נסיגה, הנחיות פנימיות ומתי להסלים, דרגת חומרה (Major, Minor או Info), הצעות לשינוי בסימון, והערות שוליים לצד השני שאינן משנות את הטקסט. ההנחיות הפנימיות, היא מדגישה, לא נחשפות לעולם לצד שכנגד.
הדוגמאות שלה, שמסומנות במפורש כדוגמה ולא כייעוץ, מותאמות לחברה בריטית: תקרת אחריות של 12 חודשי תמורה עם נסיגה ל-24, ותנאי תשלום של 30 יום עם נסיגה עד 60, והסלמה בכל חריגה מעבר לזה. דין חל של אנגליה ווילס, והסלמה לכל דין או מושב בוררות מחוץ לבריטניה.
איך זה מתחבר ל-Claude
על הרחבת Claude למשפטנים, עם מחברים ותוספים לפי תחום, דיווחנו במאי. Meenan מתארת שימוש בתוסף המשפטי של Anthropic ל-Cowork, שמספק פקודה לבדיקת חוזה סעיף אחר סעיף מול Playbook שנשמר בקובץ. לפי התיעוד של התוסף, כל תחום בחוזה מוגדר שם בשלושה רכיבים, עמדה סטנדרטית, טווח מקובל וטריגר להסלמה, והבדיקה מסמנת ממצאים בירוק, צהוב או אדום. התיעוד מזהיר שעמדות ברירת המחדל משקפות דין אמריקאי, ושמי שפועל במערכת משפט אחרת צריך להתאים את הקובץ לפני שהוא סומך על התוצאה. ההערה הזו רלוונטית גם למחלקות משפטיות בישראל: ה-Playbook הוא העבודה, והכלי רק מריץ אותו.
עוד בנושא
- לא כל שלב צריך מודל: מבחן פשוט לחלוקת עבודה בין אוטומציה ל-LLM בתהליך משפטי
- API כמלצר ו-MCP כ-USB-C: מדריך מושגי יסוד למי שרוצה להפוך ל-Legal Engineer
- חמישה תפקידים תחת שם אחד: מה עושה בפועל Legal Engineer
- Anthropic מרחיבה את Claude למשפטנים: 23 מחברים, 12 תוספים לפי תחום ועבודה בתוך Office