בית המשפט הפדרלי למחוז דלאוור קבע ב-11 בפברואר 2025 ש-ROSS Intelligence הפרה את זכויות היוצרים של Thomson Reuters כשאימנה כלי מחקר משפטי מבוסס AI על חומר שנגזר מתקצירי Westlaw, ושההגנה של שימוש הוגן (Fair Use) אינה חלה. זו אחת ההכרעות המהותיות הראשונות בארה"ב בשאלת שימוש הוגן בנתוני אימון ל-AI.
הרקע: Bulk Memos שנבנו מתקצירי Westlaw
התביעה הוגשה ב-2020. לפי חוות הדעת, ROSS פיתחה מנוע חיפוש משפטי מבוסס AI והייתה זקוקה למאגר של שאלות ותשובות משפטיות כדי לאמן אותו. היא ביקשה לקבל רישיון לתוכן של Westlaw, ו-Thomson Reuters סירבה כי מדובר במתחרה.
ROSS פנתה אז ל-LegalEase, שסיפקה לה כ-25,000 "Bulk Memos": אוספים של שאלות משפטיות עם תשובות טובות ורעות, שנכתבו על ידי עורכי דין. LegalEase נתנה לאותם עורכי דין מדריך שהסביר איך לנסח את השאלות על בסיס ה-Headnotes של Westlaw, התקצירים שהעורכים של Thomson Reuters כותבים לכל נקודה משפטית בפסק דין, תוך הנחיה שלא להעתיק אותם מילה במילה.
השופט מתקן את עצמו
את ההכרעה כתב Stephanos Bibas, שופט בית המשפט הפדרלי לערעורים שישב בתיק בדלאוור. ב-2023 הוא דחה ברובן את בקשות Thomson Reuters לפסק דין מקדמי (Summary Judgment) והשאיר את השאלות המרכזיות למושבעים. לקראת המשפט שנקבע לאוגוסט 2024, כתב, הוא בחן את החומרים מחדש והגיע למסקנה שההחלטה הקודמת "לא הלכה רחוק מספיק". חוות הדעת נפתחת במשפט שמכיר בכך: אדם חכם יודע מתי הוא צודק, אדם נבון יודע מתי טעה.
הקביעות המרכזיות:
- ה-Headnotes מקוריים ומוגנים בזכויות יוצרים. לפי השופט, בחירת הנקודה המשפטית מתוך פסק דין ארוך וניסוחה התמציתי הם יצירה מקורית, גם כשהם נשענים על לשון פסק הדין.
- ROSS הפרה את הזכויות ב-2,243 תקצירים, שבהם שאלות ה-Bulk Memos דומות לנוסח התקציר יותר מאשר לנוסח פסק הדין עצמו. השאלה היחידה שנותרה לגביהם היא אם תוקף ההגנה על חלקם פג, והיא תוכרע במשפט.
- לגבי שאר התקצירים השנויים במחלוקת, השאלה אם הייתה הפרה תוכרע בפני המושבעים.
- טענות ההגנה של ROSS, כולל הפרה בתום לב ושימוש לרעה בזכויות יוצרים, נדחו.
למה זה לא שימוש הוגן
מבין ארבעת השיקולים של מבחן השימוש ההוגן, שניים הוכרעו לטובת ROSS: אופי היצירה המוגנת, וההיקף של מה שהועתק, בין היתר כי התקצירים עצמם לא הוצגו למשתמשי ROSS. אבל השופט קבע ששני השיקולים החשובים יותר נוטים לטובת Thomson Reuters.
בשיקול הראשון, מטרת השימוש, נקבע שהשימוש אינו טרנספורמטיבי. ROSS השתמשה בתקצירים כדי לבנות כלי מחקר משפטי שמתחרה ב-Westlaw, ולא למטרה שונה. השופט הדגיש שאין מחלוקת שהמערכת של ROSS אינה AI גנרטיבי: משתמש מזין שאלה ומקבל פסקי דין קיימים, בדומה לאופן שבו Westlaw משתמשת בתקצירים. בשיקול הרביעי, ההשפעה על השוק, הוא קבע שמעבר לשוק פלטפורמות המחקר המשפטי קיים שוק פוטנציאלי ברור נוסף: נתונים לאימון מערכות AI משפטיות. לפי ההכרעה, לא משנה אם Thomson Reuters עצמה השתמשה בנתונים לאימון, די בהשפעה על שוק פוטנציאלי כזה.
הסתייגות חשובה, והשלכות רחבות
Bibas כתב במפורש שבשל הקצב שבו תחום ה-AI משתנה, הוא מבקש להבהיר לקוראים שרק AI שאינו גנרטיבי עמד בפניו. ההבחנה הזו תהיה במרכז הדיון בתביעות נגד מפתחות מודלי שפה. ובכל זאת, כפי שדיווח Bloomberg Law, שעות ספורות אחרי פרסום ההכרעה הגישו מוציאים לאור של מוזיקה שתובעים את Anthropic את חוות הדעת כאסמכתה נוספת לבית משפט פדרלי בקליפורניה.
Thomson Reuters מסרה שהיא מרוצה מכך שבית המשפט קבע שהתוכן העריכתי של Westlaw, שנוצר ומתוחזק בידי עורכים משפטיים, מוגן בזכויות יוצרים. עורכי הדין של ROSS לא הגיבו לפניית Bloomberg Law.
לשוק הליגל-טק יש כאן מסר ישיר. חברות שמאמנות כלים משפטיים צריכות לדעת מאיפה מגיעים הנתונים, ובמיוחד אם הם נגזרים מתוכן עריכתי של מאגרים מסחריים, גם כשהגזירה עוברת דרך צד שלישי. מנגד, המאגרים הגדולים מקבלים חיזוק לטענה שהתוכן שלהם הוא נכס שמחייב רישיון, גם בעולם ה-AI. בכיוון דומה פועלת LexisNexis, שהשיקה את Nexis Data+, ממשק API לנתונים ולתוכן חדשותי מורשים לשימוש ב-AI גנרטיבי.