חוק אמריקאי משנת 1988, שנכתב לספריות השכרת קלטות וידאו, הפך לזירה של שאלה עכשווית: אם נתוני צפייה מקודדים עוברים לצד שלישי, והאדם הממוצע יכול לפענח אותם בעזרת ChatGPT, האם זה גילוי אסור? בתי המשפט הפדרליים חלוקים, ולפי ניתוח של Bloomberg Law המחלוקת עשויה להעמיק.
חוק מעידן הקלטות
ה-Video Privacy Protection Act (VPPA) נחקק בנובמבר 1988, אחרי שהיסטוריית השכרת הסרטים של רוברט בורק פורסמה בזמן מינויו לבית המשפט העליון, ולכן הוא מכונה גם "Bork bill" (ויקיפדיה). לפי 18 U.S.C. § 2710(b)(1), ספק שמגלה ביודעין "מידע מזהה אישית" על צרכן שלו חשוף לתביעה. סעיף 2710(a)(3) מגדיר מידע כזה כמידע שמזהה אדם כמי שביקש או קיבל חומרי וידאו מסוימים. סעיף 2710(c) מאפשר תביעה אזרחית בבית משפט מחוזי פדרלי, עם פיצוי של לפחות 2,500 דולר, פיצויים עונשיים ושכר טרחה.
הסכום הקבוע הזה, יחד עם הרחבת החוק בפסיקה לשירותי סטרימינג ולאתרים שמציעים וידאו, הוא מה שהפך את ה-VPPA לבסיס לגל של תובענות ייצוגיות נגד אתרים שמשתמשים בכלי מעקב ומעבירים נתוני צפייה לצדדים שלישיים.
הפיצול: מה אפשר "לצפות" שיפוענח
Bloomberg Law מתאר ב-27 באוקטובר 2025 מחלוקת בין בתי המשפט לערעורים. המעגל הראשון קבע לפני כעשור שהחוק אוסר גילוי של נתונים שהנמען יכול באופן צפוי לתרגם למידע על מה שאדם צפה בו. המעגל השני קבע במאי 2025, בתיק נגד Flipps Media, שהחוק לא אוסר גילוי של נתונים שדורשים אמצעים מתוחכמים כדי לפענח אותם. לפי אותה פסיקה, לא סביר ש"אדם רגיל" יזהה בקטע מקודד של כתובת URL את שם הסרטון. המעגל התשיעי, בפסק דין שעסק בהיסטוריית צפייה ב-ESPN דרך Roku, נמנה לפי הניתוח עם הצד של המעגל השני.
ביוני 2025 הלך המעגל השני צעד נוסף, בתיק שעסק ב-NFL, וכתב במפורש שקיומם של כלים כמו ChatGPT לא משנה את מסקנתו.
שופט בקליפורניה: AI אולי כבר שינה את התמונה
מנגד, השופט דייוויד או. קרטר מבית המשפט הפדרלי למחוז המרכזי של קליפורניה, בתיק נגד Bandai Namco, כתב ש-AI עשוי לשנות, ואולי כבר שינה, את מה שנכנס לגדר החוק. לדבריו, חלק גדל מהציבור מסוגל לחלץ מידע מקוד, בעיקר בעזרת כלי AI. מכיוון שבית משפט זה נמצא בתחום המעגל התשיעי, עמדתו מתנגשת עם גישת המעגל השני. שופט פדרלי אחר בקליפורניה, בתיק נגד SportsEdTV מ-16 בספטמבר, צידד דווקא בגישת המעגל השני.
לפי Bloomberg Law, פרשנים מעריכים שהמעגל התשיעי עשוי לאמץ את מבחן "האדם הרגיל" של המעגל השני, ובכל זאת להגיע לתוצאות שדומות לאלה של המעגל הראשון, כלומר פיצול בתוך הפיצול.
מה אומרים המומחים
פרופ' בריאן שפרד מבית הספר למשפטים Seton Hall אמר ל-Bloomberg Law ש-AI עשוי להעלות את הרף של מה ש"אדם רגיל" מסוגל לעשות, וסיפר שבניסוי שערך ChatGPT טען שהוא יכול לזהות מזהה Facebook מתוך נתונים גולמיים. ניקולה מנלדו, שותפה ב-Perkins Coie שייצגה את Amazon ו-Google, צופה שהפסיקה בשאלת ה-AI תוביל לפיצול נוסף בין המעגלים. אייזק מנוף, מייצג התובע בתיק בקליפורניה, מעריך שהמעגל התשיעי יאשר את פסיקת קרטר.
פרופ' אנדרו סלבסט מ-UCLA טוען שמבחן "אדם רגיל" נוקשה ירוקן את החוק מתוכן, משום שאדם יכול לחפש מידע מפוענח באותה קלות שבה הוא שואל כלי AI, והציע שאולי זו שאלה שמושבעים צריכים להכריע בה. פרופ' ענת ליאור מאוניברסיטת Drexel הסתייגה מהכיוון של קרטר: לדבריה, AI עדיין לא מתרגם נתונים מקודדים באופן אמין ולפעמים ממציא, והפסיקה מניחה רמת מיומנות של משתמשים שעוד לא קיימת. עם זאת, היא הזהירה שאם הכלים ישתפרו, ההגנה על הפרטיות עלולה להיחלש משמעותית.
למה זה מעניין גם מחוץ לארה"ב
השאלה רחבה יותר מחוק אחד. חוקי פרטיות רבים נשענים על השאלה אם מידע "מזהה" אדם, ומבחנים כאלה נבנו בעולם שבו פענוח של נתונים גולמיים דרש מומחה. ככל שכלי AI זמינים לכל אחד, בתי המשפט נדרשים להחליט אם הרף נקבע לפי מה שהאדם הממוצע עושה בפועל או לפי מה שהוא מסוגל לעשות עם כלי שנמצא בכיס שלו.