מי ששואל צ'אטבוט שאלה משפטית ומקבל תשובה מפורטת, לא קיבל ייעוץ חסוי. זו הטענה המרכזית במאמר של ניקולה טלג'ארד, עורכת דין לדיני תחרות מאמסטרדם, שמבחינה בין מה שהכלי יודע לעשות לבין המעמד המשפטי של מה שהוא מפיק.
הטיעון: שני תנאים שה-AI לא עומד בהם
המאמר, שפורסם ב-23 בדצמבר באתר The Legal Wire, שטלג'ארד היא ממייסדיו, נשען על הגדרה פשוטה. לפי הכותבת, חיסיון עורך דין-לקוח דורש שהייעוץ יגיע מעורך דין בעל רישיון, ושיתקיים יחס סודי שבו הלקוח פונה אליו לקבלת ייעוץ. כלי AI אינו עומד באף אחד מהתנאים. לכן, לטענתה, תכתובת עם הכלי שמשמשת כייעוץ משפטי אינה מוגנת, ויכולה להגיע לידי צד שכנגד בהליך, להידלף או להיחשף.
טלג'ארד מונה שלושה סיכונים. הראשון הוא סודיות: כלים רבים שומרים את הקלט על שרתים של צד שלישי, מעבירים אותו בענן ולעיתים משתמשים בו לאימון. השני הוא עיסוק בלתי מורשה במקצוע, שלדבריה עלול לחשוף מפתחים ומפעילים של כלים שנותנים ייעוץ ללא פיקוח. השלישי הוא אחריות: לכלי אין חובה מקצועית כלפי המשתמש. בפרק ספקולטיבי היא מציעה שיומני שיחות עם AI עשויים להפוך לראיה, מעין עד שלא הוזמן וזוכר הכול.
המסקנה שלה אינה פסילה של הכלים. לדבריה, הדרך הבטוחה היא להשתמש ב-AI כעוזר של עורך הדין: כשעורך דין מפקח, משלב את התוצר בייעוץ שלו ונושא באחריות לתוצאה, החיסיון עשוי לחול. היא מעלה גם אפשרויות עתידיות, כמו הסמכה של כלים לתפקידים משפטיים מוגדרים או הגנות רגולטוריות ייעודיות. חשוב לציין שהמאמר אינו מפנה לפסיקה, לחקיקה או לגילויי דעת מסוימים, ומדבר על "רוב שיטות המשפט" באופן כללי.
הצד של עורך הדין: מה קבעה ה-ABA
הטיעון של טלג'ארד מתמקד במי שפונה ל-AI במקום לעורך דין. השאלה המעשית יותר עבור עורכי דין היא מה קורה כשהם עצמם מזינים מידע של לקוח לכלי כזה. כאן כבר יש הנחיות. ב-29 ביולי 2024 פרסמה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין האמריקאית את Formal Opinion 512, גילוי הדעת הפורמלי הראשון שלה על AI גנרטיבי. לפי סיכום של המשרד Frankfurt Kurnit Klein & Selz, גילוי הדעת קובע שלפני הזנת מידע סודי של לקוח לכלי "לומד", שעלול להחזיר את המידע בפלט של שאילתה מאוחרת, נדרשת הסכמה מדעת של הלקוח. ההסכמה מחייבת הסבר של הסיכון, ולא די בסעיף סטנדרטי במכתב ההתקשרות. עורך הדין נדרש גם לבדוק את האמינות, אמצעי האבטחה והמדיניות של הכלי.
ובישראל: גילוי דעת מקדים ממאי 2024
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה ב-7 במאי 2024 גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, החלטה את/60/24, בחתימת יו"ר הוועדה מנחם מושקוביץ. גילוי הדעת מתייחס במפורש לחשש מ"זליגת מידע החסוי בחיסיון עו"ד-לקוח" (סעיף 12), ומפנה לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, שמחייב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעת עורך הדין בידי לקוח, "זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת".
הוועדה ממליצה, ככלל, שלא להזין למערכות AI פתוחות חומרים סודיים, כתבי בי-דין שאינם פומביים או מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם נמחקו שם הלקוח ומספר הזהות (סעיף 19). היא מזהירה שהשמטת פרטים מזהים אינה מספיקה בהכרח, כי פרטים שוליים שנשארו בטקסט עלולים להיות מוצלבים ולחשוף את הלקוח (סעיפים 15 ו-16). לפי סעיף 28, עורך דין חייב לקבל הסכמה כתובה ומפורשת של הלקוח לפני שימוש במידע אישי שלו במערכות פתוחות. לפי סעיף 29, ההסכמה צריכה להתייחס לסוג המסמכים ולאמצעי האבטחה, אסור להחתים את הלקוח על הסכמה כוללת וגורפת, והלקוח רשאי לחזור בו. מערכות סגורות פנים-משרדיות אינן מחייבות קטגורית הסכמה, אבל גם בהן נדרשת זהירות, כולל הקפדה על חומות סיניות בתוך המשרד (סעיפים 23 עד 26).
עוד נקבע בהוראת המעבר (סעיף 31) שבמהלך 2024 הוועדה תעדיף להתריע ולדרוש עמידה בהוראות, ולא להעמיד לדין משמעתי, למעט במקרים חריגים. סיכום באנגלית של גילוי הדעת מדגיש את אותן נקודות: שימוש בכלים פתוחים לשאלות כלליות ותיאורטיות בלבד, והסכמה כתובה ומפורטת לכל שימוש במידע אישי.
המכנה המשותף בין המאמר לבין ועדות האתיקה הוא העיקרון שטלג'ארד מנסחת בסוף: האחריות לתוצר נשארת אצל עורך הדין, לא אצל הכלי.
מקורות
- The Legal Wire: Attorney-Client Privilege Has a Problem: AI Isn't a Lawyer
- לשכת עורכי הדין: גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, החלטה את/60/24
- Law.co.il: Israeli Bar Association's Ethical Guidelines on Using AI
- Frankfurt Kurnit Klein & Selz: ABA issues comprehensive formal ethics opinion on lawyers' use of generative AI