דרו אמורוסו, מייסד DueCourse ולשעבר עורך דין בכיר בצוות הליטיגציה של Reed Smith, טוען במאמר שפרסם ב-17 במרץ ב-The Legal Wire שמשרדים שרוכשים כלי AI בלי לבנות סביבם הרגלי עבודה חדשים נופלים ל"מלכודת הכלים". לדבריו, מה שיכריע את הצלחת הכלים הוא ההשקעה באנשים, לא איכות הטכנולוגיה.
אמורוסו פותח באנלוגיה פשוטה: עורך דין שמקבל אופניים מהירים ומשוכללים עדיין יתקשה לרכוב עליהם אם איש לא לימד אותו. מכאן הוא עובר לתיאור הפער שבין רכישת רישיונות לבין שימוש יומיומי אמיתי, ומציע ארבעה כיווני פעולה למשרדים.
הפער בין אימוץ להטמעה
הנתון שאמורוסו נשען עליו הוא הקפיצה בשימוש ב-AI בקרב אנשי מקצוע משפטיים, מ-19% ב-2023 ל-79% ב-2024. המאמר עצמו לא מציין את המקור, אבל הנתונים תואמים את דוח Legal Trends של Clio לשנת 2024, כפי שסוקר ב-LawSites באוקטובר 2024. לפי אותו דוח, רק 8% מהמשרדים אימצו AI באופן גורף, 17% באופן רחב, 21% באופן חלקי ו-34% באופן מינימלי. הסיבה הנפוצה ביותר להיסוס, שציינו 59% מהמשיבים, הייתה חוסר ודאות שהכלים בכלל יעזרו בעבודה. נתוני Clio מ-2024 עמדו גם ביסוד מאמר דעה אחר ב-The Legal Wire, על המעבר של ה-AI ב-2025 מניסוי לכלי עבודה, שסקרנו קודם.
אמורוסו מוסיף טענה על "הזמן שנחסך": לפי הערכות שהוא מביא, AI עשוי לחסוך לאנשי מקצוע כ-12 שעות בשבוע עד 2029. אבל בלי תכנון מכוון, הוא כותב, הזמן הזה נבלע בחזרה במשימות שוליות, בדיוק אלה שהכלי היה אמור לייתר.
מה עוצר עורכי דין
המאמר מונה כמה חסמים אנושיים. הראשון הוא הטיית אישוש: הדוגמה שהוא נותן היא עמית בכיר שפוסל כלי לסקירת חוזים אחרי שהכלי פספס סעיפים שהוא עצמו זיהה, ומתעלם מכך שאותו כלי סימן בעיה מהותית שהעמית החמיץ. החסם השני הוא היצמדות לשיטות עבודה מוכרות, שמובילה להצדקת תהליכים לא יעילים.
לצד אלה הוא מצביע על תרבות המשרד עצמה: לחץ חיוב שעות, לוחות זמנים צפופים וסלידה מסיכון, שאינם מעודדים שינוי שיטה או חיסכון בשעות שניתן לחייב עליהן. עוד הוא כותב שסביבת העבודה, עם הפרעות תכופות ועבודה מול כמה שותפים בלי תיאום ביניהם, דוחקת את פיתוח המיומנויות לתחתית סדר העדיפויות.
כדי להמחיש עד כמה שינוי הרגלים קשה, אמורוסו מצטט מחקרים שלפיהם ללא חיזוק, רוב הנלמד בהדרכה נשכח תוך יום עד שבוע, ושגיבוש הרגל דורש בממוצע כ-66 ימים של תרגול עקבי. המאמר לא מפרט את המחקרים, ולכן מדובר בנתונים שהכותב מביא, לא בממצאים שנבדקו כאן.
ארבע ההמלצות
1. אימון מתמשך ובטוח לניסוי: ליווי לאורך שבועות וחודשים ולא הדרכה חד-פעמית, עבודה בקבוצות, ו"שעות חקירה" מוגנות שבהן עורכי הדין מנסים את הכלים על חומרים שאינם של לקוחות. 2. תכנון זרימת עבודה: לזהות נקודות טבעיות בשגרה שבהן AI משתלב, למשל בניסוח, אחרי קליטת תיק או בסבבי סקירה, ולפתח גמישות במעבר בין עבודה רגילה לעבודה בסיוע AI. 3. הקצאת זמן מכוונת: לקבוע עוד לפני ההטמעה לאן יופנה הזמן שנחסך, למשל לקשר עם לקוחות, לעבודה אסטרטגית או להתפתחות מקצועית. 4. אינטליגנציה רגשית: הכשרה שעוזרת לזהות חרדה, תסכול והתנגדות לשינוי, ולנהל אותם בשיחה פתוחה.
המאמר הוא מאמר דעה, ואמורוסו עצמו מנהל עסק בתחום הפיתוח המקצועי של עורכי דין. עם זאת, הטענה המרכזית שלו מתיישבת עם הנתונים של Clio: רוב המשרדים כבר נוגעים ב-AI, אבל רק מיעוט קטן הגיע לשימוש רחב ושיטתי. מבחינתו, הצעד הבא אינו עוד רישיון אלא תוכנית עבודה לאנשים.