מ-29 באוקטובר 2025 חלה על כל השירותים של OpenAI, מ-ChatGPT ועד ה-API, מדיניות שימוש אחידה. בין השאר היא אוסרת להשתמש בשירותים למתן ייעוץ מותאם אישית שדורש רישיון, "כמו ייעוץ משפטי או רפואי", בלי מעורבות מתאימה של איש מקצוע מורשה.
מה כתוב במדיניות
מדיניות השימוש החדשה בנויה סביב כמה עקרונות, וכל אחד מהם מלווה ברשימת שימושים אסורים. תחת הכותרת "הגנה על אנשים" מופיע האיסור על ייעוץ מותאם שדורש רישיון בלי מעורבות של בעל רישיון. תחת הכותרת "העצמת אנשים" מופיע איסור נוסף: אוטומציה של החלטות בעלות השלכות כבדות בתחומים רגישים בלי בדיקה אנושית. ברשימת התחומים מופיעים במפורש התחום המשפטי, וגם תעסוקה, דיור, אשראי ופעילות פיננסית, ביטוח, חינוך, רפואה, הגירה, אכיפת חוק ושירותים ממשלתיים חיוניים.
בפתח המסמך OpenAI כותבת שהכללים שלה "אינם תחליף" לדרישות החוק, לחובות מקצועיות ולחובות אתיות שצריכות להנחות את השימוש ב-AI. ביומן השינויים שבתחתית העמוד מוסבר שהעדכון נועד ליצור סט מדיניות אחד לכל המוצרים והשירותים של החברה. בהודעה במרכז העזרה החברה מוסיפה שתי מטרות: הגנות נוספות לקטינים, ומיקוד בהגנה מפני נזקים קונקרטיים ושימוש לרעה.
מה השתנה לעומת הנוסח הקודם
הסעיף על ייעוץ משפטי לא נולד עכשיו. בנוסח הקודם, שהיה בתוקף מ-29 בינואר 2025 ועד 28 באוקטובר, היו כללים נפרדים לפי מוצר. מי שבנה על ה-API לא היה רשאי לספק ייעוץ משפטי, רפואי או פיננסי מותאם "בלי בדיקה של איש מקצוע מוסמך", ובנוסף נדרש לגלות את השימוש ב-AI ואת מגבלותיו. מי שבנה GPT ייעודי בתוך ChatGPT היה כפוף לאיסור גורף על ייעוץ כזה, בלי חריג של איש מקצוע. גם האיסור על החלטות אוטומטיות בתחומים כמו תעסוקה, דיור ואשראי הופיע כבר שם.
בהשוואה בין הנוסחים בולטים כמה הבדלים. הכלל חל עכשיו באותו נוסח על כל המוצרים. הדרישה עברה מ"בדיקה של איש מקצוע מוסמך" ל"מעורבות מתאימה של איש מקצוע בעל רישיון", ניסוח שמקשר את האיסור לרישוי המקצועי ולא רק לבדיקה בדיעבד. החובה המפורשת לגלות שנעשה שימוש ב-AI לא מופיעה בנוסח החדש. וייעוץ פיננסי כבר לא נזכר בשמו בסעיף, שמדבר באופן כללי על ייעוץ שדורש רישיון ומביא דוגמה של משפט ורפואה.
מה זה אומר לעורכי דין
המדיניות לא אוסרת על משתמשים לשאול שאלות משפטיות, ולא אוסרת על עורכי דין להשתמש בכלים בעבודתם. היא מגדירה מה אסור לעשות עם השירותים: לתת לאחרים ייעוץ משפטי מותאם בלי שבעל רישיון מעורב, ולתת למערכת להכריע בעניין משפטי בעל השלכות כבדות בלי שאדם בודק. למי שבונה מוצר משפטי על המודלים של OpenAI, למשל צ'טבוט שעונה ללקוחות של משרד, יש כאן דרישה חוזית ישירה: עורך דין צריך להיות חלק מהתהליך.
בישראל, הקו הזה פוגש דין קיים. סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, שכותרתו "ייחוד פעולות המקצוע", קובע שרק עורך דין רשאי לבצע דרך עיסוק או בתמורה פעולות מסוימות, ובהן "ייעוץ וחיווי דעת משפטיים" (סעיף 20(4)) ועריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר (סעיף 20(3)). המדיניות של OpenAI היא תנאי שימוש של ספק, לא נורמה משפטית, ואינה משנה את הדין. אבל מי שמפתח בישראל שירות משפטי מבוסס AI כפוף עכשיו לשתי שכבות שמצביעות לאותו כיוון.
כדאי גם לשים לב למה שהמדיניות לא אומרת. היא לא מגדירה מהי "מעורבות מתאימה", לא קובעת מתי תשובה כללית הופכת לייעוץ מותאם, ולא מפרטת איך החברה תאכוף את הסעיף בשימוש יומיומי ב-ChatGPT. השאלות האלה יוכרעו, אם בכלל, ביישום.