ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קבעה שתמלול של שיחה, שמעביר את הדברים המדויקים שנאמרו, זהה במעמדו להקלטה. המשמעות המעשית: עורך דין שמפעיל כלי תמלול על שיחה עם לקוח או עם עורך דין אחר בלי ידיעתם, מפר את כלל 22 לכללי האתיקה.
ההחלטה פורסמה בגיליון 78 של ״אתיקה מקצועית״, ביטאון ועדת האתיקה של הלשכה, לצד החלטה נוספת שנוגעת לחובת רישום מאגרי מידע במשרדי עורכי דין.
מה קובע כלל 22
כלל 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986), שכותרתו ״הקלטת הזולת״, קובע בס״ק (א) כי ״לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם״. ס״ק (ב) מחייב עורך דין שמקליט דיון בבית המשפט להודיע על כך לבית המשפט, וס״ק (ג) אוסר שימוש בהקלטה שנעשתה בניגוד לכלל.
הכלל לא מגדיר מהי ״הקלטה״, והשאלה שהגיעה לוועדה הייתה אם פלטפורמה שמתמללת שיחה באופן אוטומטי ובזמן אמת נכנסת לגדרו.
ההכרעה: תמלול כמוהו כהקלטה
בהחלטה 125/25 (עמ׳ 13 בגיליון) הוועדה נשענה על הגדרת האקדמיה ללשון העברית, שלפיה הקלטה היא רישום של קולות או תמונות לצורך השמעה או צפייה חוזרות. משם עברה לתכלית הכלל: הגנה על התקשורת החופשית בין עורך הדין ללקוחו ולעמיתיו, לצורך מילוי התפקיד המשפטי.
לפי הוועדה, תמלול שמעביר את הדברים המדויקים שנאמרו יוצר, כשהוא נעשה בלי ידיעת הצד השני, את אותה פגיעה שיוצרת הקלטה. מכאן המסקנה, בלשון ההחלטה: ״תמלול הינו זהה במעמדו להקלטה״, ו״שימוש בתמלול כהגדרתו בהחלטה זו כפוף לכלל 22״.
ההחלטה רלוונטית במיוחד לכלים שנכנסו לשגרה בשנים האחרונות: בוטים שמצטרפים לשיחות וידאו, תמלול מובנה בפלטפורמות פגישות ואפליקציות סיכום. הכלל עצמו לא אוסר תמלול. הוא דורש שהצד השני יידע. לפי ס״ק (ג), גם השימוש בתמליל שנוצר בלי ידיעה אסור. על חובותיו של עורך דין שמזין מידע של לקוח לכלי AI כתבנו בנפרד.
רישום מאגר מידע: עסק כן, תיק לקוח לא
ההחלטה השנייה (עמ׳ 7 בגיליון, החלטה 26/21) עוסקת בחוק הגנת הפרטיות ונשענת על נייר עמדה שפרסמה ועדת הגנת הפרטיות של הלשכה ב-19 באוקטובר 2020.
לפי ועדת האתיקה, פעילות של משרד עורכי דין כעסק, כולל משרדים שעוסקים בגבייה, חייבת ברישום מאגר מידע כמו כל עסק אחר, אם המידע שבידי המשרד עומד בתנאים שבחוק. לעומת זאת, ״ביחס למידע שמתקבל מלקוחות, הן מידע עסקי והן מידע פרטי, אין צורך בחובת רישום מאגר״. הנימוק הוא שעל עורכי הדין חלות ממילא חובות סודיות וחיסיון רחבות, שמבטיחות את צנעת הפרט. הוועדה הוסיפה שאין לאפשר לגורמים שאינם קשורים לתיק, ובכלל זה חייבים, לעיין במידע של לקוחות.
חשוב לשים לב לתזמון: ההחלטה ממוספרת 26/21 ומבוססת על נייר עמדה מ-2020. מאז, באוגוסט 2024, אישרה הכנסת את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שמעביר את מוקד האסדרה ממאגרי המידע עצמם אל תהליכי עיבוד המידע. מי שבוחן את חובות הרישום של המשרד שלו היום צריך לבדוק את ההחלטה מול נוסח החוק המעודכן. על טיוטת ההנחיה של הרשות להגנת הפרטיות לגבי תחולת החוק על מערכות AI דיווחנו בנפרד.
מה עוד בגיליון
לצד שתי ההחלטות, הגיליון כולל החלטות בנושאי חיסיון עורך דין ולקוח, ניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת, התמחות והתחדשות עירונית, וכן החלטות של ועדות האתיקה במחוזות ירושלים, מרכז, דרום וחיפה.
עוד בנושא
- חיסיון עורך דין-לקוח ו-AI: הטענה ש"הבינה המלאכותית אינה עורך דין" ומה אומרות ועדות האתיקה
- הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת טיוטת הנחיה: כך חל חוק הגנת הפרטיות על מערכות AI