משקפיים חכמות עם AI עוברות מגאדג'ט נישתי לכלי עבודה, והמשפט לא מחכה. סדרה של שלושה מאמרים מאת ג'וזף לזרוטי (Joseph J. Lazzarotti) ממשרד Jackson Lewis, שפורסמה מחדש ב-National Law Review, ממפה את השכבות המשפטיות שנפתחות כשעובד מרכיב מצלמה ומיקרופון שפועלים כל הזמן.
החלק השלישי, שפורסם ב-4 בינואר 2026, עוסק בפרטיות, ניטור ודיני עבודה. הוא נשען על שני חלקים קודמים מדצמבר 2025: הראשון על מידע ביומטרי, והשני על חובת הסכמה להקלטה ועל תמלול אוטומטי. הכותב מכיר בכך שלמשקפיים יש ערך עסקי אמיתי, אבל קובע שהסיכונים המשפטיים "ממשיים וגדלים".
ניטור עובדים ודיני עבודה
לפי החלק השלישי, הבעיה המרכזית היא תיעוד רציף. המאמר מביא תרחישים: עובדי מחסן שהמשקפיים שלהם עוקבים אחרי תנועה, תפוקה ושיחות של עמיתים; עובדי בתי ספר שבאים במגע עם קטינים; טכנאי שטח שמקליטים לקוחות; עובדי בריאות שקולטים מידע על מטופלים ובני משפחה, גם בלי כוונה.
ברמה הרגולטורית, המאמר מזכיר שבקליפורניה הוצעה ב-2025 הצעת החוק AB 1331, שנועדה להגביל ניטור עובדים, בין היתר באזורים פרטיים כמו שירותים וחדרי הנקה ובבית או ברכב של העובד. המושל גאווין ניוסום הטיל עליה וטו באוקטובר. עוד מצוין שלפי תקנות ה-CCPA, ניטור רציף עשוי לחייב הערכת סיכונים, ושקונטיקט, דלאוור וניו יורק מחייבות מעסיקים להודיע לעובדים על סוגים מסוימים של ניטור אלקטרוני.
הזווית הפחות צפויה היא דיני העבודה הקיבוציים. לפי המאמר, חוק יחסי העבודה הלאומי האמריקאי (NLRA) מגן על "פעילות משותפת מוגנת" של עובדים, וניטור מתמשך עלול להיתפס כפגיעה בה. במקום עבודה מאורגן, הכנסת משקפי AI עשויה לחייב משא ומתן עם הוועד. המאמר מוסיף שה-NLRB הוציא הנחיות שמגבילות את יכולת המעסיק לאסור הקלטות במקום העבודה.
הקלטה בלי הסכמה ותמלול אוטומטי
החלק השני, מ-18 בדצמבר 2025, עוסק בדיני ההאזנה. המאמר מונה מדינות שמחייבות הסכמה של כל הצדדים להקלטת שיחה סודית, ביניהן קליפורניה, פלורידה, אילינוי, מרילנד, מסצ'וסטס, קונטיקט, מונטנה, ניו המפשייר, פנסילבניה ווושינגטון. הקושי עם משקפיים הוא שהן מסוגלות לתמלל שיחות באופן פסיבי, בלי פעולת הקלטה מכוונת, ולעתים עם נורית חיווי זעירה שקל לפספס.
התוצאה, לפי הכותב, היא רשומה קבועה וניתנת לחיפוש של שיחות שהמשתתפים בהן לא ידעו שהן מתועדות. בין הדוגמאות: מנהל שמתמלל שיחת הערכה או שימוע, איש מכירות שמתמלל פגישה עם לקוח, ושיחות על סודות מסחריים.
ביומטריה: החשיפה הכספית הגדולה
החלק הראשון, מ-15 בדצמבר 2025, מתמקד ביכולות כמו זיהוי פנים, טביעת קול ומעקב עיניים. המאמר מזכיר שחוק ה-BIPA באילינוי קובע פיצוי סטטוטורי של 1,000 עד 5,000 דולר להפרה, ושההסדר של Clearview AI ב-2025 הסתכם ב-51.75 מיליון דולר. לצד ה-BIPA נסקרים ה-CCPA, ה-GDPR וחוק ה-AI האירופי, וכללים ביומטריים בקולורדו, טקסס, וושינגטון, ניו יורק ופורטלנד.
מה מומלץ למעסיקים
ההמלצות בסדרה מעשיות למדי. קודם כול להחליט אם בכלל להתיר משקפיים כאלה, ואם כן, לקבוע היכן ומתי ואילו יכולות הקלטה מותר להפעיל. לתת לעובדים הודעה בכתב על המידע שנאסף ועל השימוש בו, ולבצע הערכת השפעה על הפרטיות לפני הפריסה. ברמה הטכנית: נטרול אוטומטי של הקלטה בחדרי מנוחה, בשירותים ובאזורים לשיחות פרטיות, תיעוד של מי הפעיל הקלטה ומתי, והחלת מדיניות שמירה וגישה גם על תמלולים שנוצרים במכשירים לבישים. בהקשר הקיבוצי, משא ומתן עם הוועד ובחינת זכויות ההתארגנות.
הסדרה כתובה מנקודת מבט אמריקאית, אבל השאלות שהיא מעלה רלוונטיות לכל יועץ משפטי שמקבל בקשה לאשר מכשיר שמקליט את הסביבה כברירת מחדל.