Claude Cowork בעבודה משפטית: תיקייה אחת, שלוש משימות ועסקת מיזוג אמיתית

איור: מגש עץ רדוד ובתוכו מכונית צעצוע עם קפיץ שדוחפת קוביות לשורות מסודרות, כמשל לעורך דין שמגדיר ומפקח על סוכן שעובד בתוך תיקייה

כשבועיים אחרי ש-Anthropic השיקה את Claude Cowork, אנטי אינאנן (Antti Innanen) מ-Dot. Legal העמיד אותו למבחן על מסמכים של עסקת מיזוג אמיתית. במאמר שפרסם ב-27 בינואר הוא טוען שהכלי מסמן שינוי בתפקיד של עורכי הדין מול הטכנולוגיה: פחות קנייה של מוצרים, יותר הגדרה ופיקוח על סוכן שעובד בתוך תיקייה.

מה הושק

Anthropic הציגה את Cowork ב-12 בינואר כ"תצוגת מחקר" (research preview), לשונית חדשה באפליקציית Claude למחשב לצד Chat ו-Code. לפי סקירה של המפתח Simon Willison מיום ההשקה, החברה תיארה את הכלי כ"Claude Code לשאר העבודה שלך": מנוע הסוכן של כלי התכנות, בממשק שמיועד למי שאינו מפתח. בהשקה הוא היה זמין רק למנויי Max על macOS, וב-16 בינואר הורחב גם למנויי Pro.

העיקרון פשוט. המשתמש נותן ל-Claude גישה לתיקייה במחשב, ובתוכה הכלי יכול לקרוא קבצים, לערוך, ליצור, לשנות שמות ולארגן מחדש. Willison מצא שהעבודה רצה בתוך סביבה וירטואלית מבודדת, ש-Anthropic הגדירה מראש, ושהגישה מוגבלת לקבצים שהמשתמש אישר במפורש.

מבחן על עסקת Disney ו-Fox

אינאנן כתב ב-Artificial Lawyer שהוא הכניס לתיקיית תיק חמישה מסמכים ציבוריים של עסקת המיזוג בין Disney ל-21st Century Fox, בהם הסכם המיזוג ודוח ה-Proxy, מסמך של יותר מ-300 עמודים. הוא נתן לכלי שלוש משימות: לארגן ולשנות את שמות הקבצים, לחלץ את תנאי העסקה המרכזיים, ולכתוב סיכום בשפה פשוטה של מבנה המיזוג והרציונל שלו.

לדבריו, Cowork בנה לעצמו רשימת משימות, סימן אותן אחת אחת והחזיר תיקייה מסודרת, רשימת תנאים מחולצים וסיכום. אינאנן מעריך שעורך דין זוטר היה משקיע בעבודה דומה כעשר שעות. זו הערכה שלו מניסוי בודד, לא מדידה. הוא גם מזהיר שהכלי עלול לטעות בפרטים מכריעים, ושבעבודת M&A משמעותם של נתונים תלויה בהקשר. הדוגמה שלו: מחיר למניה שמופיע במסמכים בשני ערכים שונים, 38 דולר ו-51.57 דולר. טעות כזו בסיכום היא סיכון ממשי.

תזמור במקום שאלות

הטענה המעניינת יותר במאמר היא על אופי העבודה. לפי אינאנן, ב-Cowork לא שואלים שאלות אלא מטילים משימות. הוא קורא לזה תזמור (Orchestration): להגדיר את מרחב העבודה, לכתוב הוראות ברורות, לארגן את זרימת העבודה, לבקר את התוצרים ולהחליט מתי להתערב. לדבריו אלה בעיקר מיומנויות של שיקול דעת, לא מיומנויות טכניות, כלומר מה שעורכי דין כבר עושים כשהם מנהלים מתמחה.

במשפט אחד מהמאמר: מבנה התיקיות הופך לממשק המשתמש, וגם למעקה הבטיחות. התיקייה מגדירה מה הסוכן רואה, ובכך גם מה הוא לא יכול לגעת בו.

את זה הוא מחבר למגמה רחבה יותר: עורכי דין שמפסיקים להיות רק לקוחות של ספקי טכנולוגיה ומתחילים לבנות, לבדוק ולשבור כלים בעצמם. רוב הניסויים האלה לא יגיעו לשימוש שוטף, הוא מודה, אבל לדעתו זה לא העיקר. הבנייה עצמה מבהירה לעורכי הדין מה הם באמת רוצים מטכנולוגיה משפטית. דוגמה אחת מהחודש האחרון היא עורך דין ב-Clifford Chance שבונה כלי AI בעצמו, ועל פלטפורמה שנועדה לבוני כלים כאלה דיווחנו בתחילת החודש.

מה צריך לדעת לפני שמנסים

הסיכונים לא שוליים, ושני הכותבים מדגישים אותם. Cowork משנה קבצים בפועל, ולכן יכול גם למחוק, לאבד או לשנות שמות בטעות. Anthropic עצמה כתבה, לפי Willison, שבנתה הגנות מתוחכמות מפני Prompt Injection, כלומר ניסיונות להטות את הסוכן באמצעות תוכן שהוא נתקל בו ברשת, אבל ציינה שבטיחות סוכנים היא עדיין תחום בפיתוח פעיל בתעשייה. מרכז העזרה שלה המליץ בהשקה להימנע ממתן גישה לתיקיות עם מידע רגיש, כמו מסמכים פיננסיים, להגביל את התוסף לדפדפן Chrome לאתרים מהימנים ולעקוב אחרי פעולות חשודות.

Willison מעיר שההמלצה האחרונה לא מציאותית למשתמשים שאינם מתכנתים. בעולם המשפטי המשמעות פשוטה עוד יותר: תיקיית לקוח עם חומר חסוי היא בדיוק סוג התיקייה שההנחיות מבקשות להשאיר בחוץ. ניסוי על מסמכים ציבוריים, כמו זה של אינאנן, הוא נקודת התחלה סבירה. עבודה על תיקים אמיתיים מחייבת קודם החלטה מסודרת של המשרד על מדיניות שימוש וסודיות.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.