מאמר שפורסם ב-13 בינואר בניוזלטר Law://WhatsNext טוען שסביבות פיתוח מבוססות AI, שהופכות הוראות בשפה טבעית לקוד עובד, יצרו אצל עורכי דין "שכבה חדשה של בנייה". לפי הכותב, Alex Herrity, אין טעם למדוד את הכלים האלה מול תוכנה ארגונית, כי הם ייכשלו כמעט תמיד. הערך שלהם הוא בכך שהם משרתים משתמש אחד, זה שבנה אותם, טוב מאוד.
מה בונים, ולמה זה עובד
המאמר נושא את כותרת המשנה "מ-No-code ו-Low-code ל-Vibe Coding". הוא לא מתאר פרויקט ספציפי אחד, אלא סוג של כלים: רצף ניסוח שמשקף את ההיגיון האישי של עורך הדין, סדרת בדיקות שעורך דין מנוסה עושה מתוך אינסטינקט, המרה של מידע לפורמט שמתאים לצוות מסוים, ותיקונים קטנים לשלבים שחוזרים על עצמם ביום העבודה. כלים כאלה משותפים לכל היותר עם קבוצה קטנה של עמיתים.
לפי Herrity, כלי אישי כזה לא צריך תוכנית עסקית, מפת דרכים או הליך רכש. הוא מדגיש שאין מדובר בעקיפת ממשל תאגידי או בהחלפת צוותי פיתוח, ושאפשר לבנות את הכלים על מודלי AI מאושרים בארגון עם מעקות בטיחות בסיסיים. הוא מגדיר את ה-AI כמאיץ ולא כתחליף: העבודה ההנדסית לא נעלמת, היא מתקצרת בדרכים שמשפיעות על מהירות, עלות וקצב איטרציה.
הגבולות
המאמר לא מציג את הכלים האלה כפתרון לכל דבר. ארכיטקטורה, אבטחה, מודל נתונים, טיפול בשגיאות, ביצועים ותחזוקה לאורך זמן עדיין חשובים, ובלעדיהם מתקבל אוסף של פיצ'רים ולא מערכת. כלים אישיים לא בנויים לגדול, קשה לתחזק אותם, הם עלולים להישבר בקצוות, והם בוודאי לא מערכת רשומות (System of Record). Herrity גם מעריך שעלויות התחזוקה והמציאות התפעולית עשויות לצנן את ההתלהבות הנוכחית.
מה זה אומר לספקי הליגל-טק
הטענה המעניינת יותר במאמר נוגעת לשוק. לפי Herrity, עורכי דין שבנו לעצמם כלי מדויק יהססו לקנות מוצר גנרי שיאבד את הדיוק הזה, ולכן הביקוש לתוכנה מדף עשוי להיחלש לתקופה. הצורך בתוכנה ארגונית יחזור כשהשימוש יתרחב לצוות, כשהתהליך יסתבך או כשיידרשו אמינות ותמיכה. אבל הקונים שיחזרו יגיעו עם ציפיות חדות יותר, ולעתים לא מציאותיות, וידרשו יותר התאמה אישית. בצד הספקים, Case.dev כבר מציעה ממשק API אחד לבוני כלים משפטיים.
דוגמה מהשטח
המאמר מפנה בין היתר לראיון ב-Artificial Lawyer מ-5 בינואר עם Jamie Tso, עו"ד בכיר במשרד Clifford Chance בהונג קונג. Tso בנה בתוך המשרד תהליכי עבודה מבוססי AI עם Copilot Studio ו-Power Automate, וחלק מכלי עיבוד המסמכים שלו אומצו על ידי המשרד. בהמשך למד לתכנת בעצמו, פרסם מאגרי קוד פתוח שלפי הראיון שוכפלו (Fork) יותר מ-100 פעמים, ומארח אוסף אפליקציות ב-Replit.
Tso מעריך שבניית כלים פנימיים שניתנים לתחזוקה נעשית זולה יותר, ולכן משרדים עשויים לבנות כלים לתהליכים ספציפיים במקום לקנות פלטפורמות. הוא צופה יותר תוכנה "חד פעמית" שמוחלפת כשהתהליך משתנה. לצד זה הוא מזכיר שאבטחת מידע לא נעלמת: סריקה אוטומטית של קוד, בדיקת תלויות ופריסה מאובטחת נשארות הכרחיות, והפצה לכל המשרד דורשת אחסון, ניהול משתמשים ותמיכה.
שני הטקסטים מגיעים מכיוונים שונים לאותה נקודה. הכלי הקטן שעורך הדין בונה לעצמו לא בא להחליף את מחלקת ה-IT או את הספק, אבל הוא משנה את מה שעורך הדין יצפה לקבל מהם.
עוד בנושא
- עורך דין ב-Clifford Chance בונה לבד כלי AI, ומסביר למה זה משנה את חשבון הקנייה מול הבנייה
- Case.dev יוצאת לשוק: ממשק API אחד לבוני כלים משפטיים, וסוכן קוד בשם Thurgood בדרך