עורכי דין מסכימים שצריך לדבר זה עם זה על השימוש ב-AI, בעיקר כשעובדים יחד על אותו תיק, אבל בפועל השיחות האלה כמעט לא מתקיימות. זו הטענה המרכזית של כתבה שפרסם Legaltech News ב-12 בפברואר, שנשענת על מקרה סנקציות טרי ועל עמדת מומחים לאתיקה מקצועית.
כשאחד בצוות משתמש בכלי והשני לא יודע
הכתבה, של Riley Brennan ו-Benjamin Joyner, פותחת ברקע מוכר: עורכי דין ברחבי ארה"ב נקנסים ועומדים לדין משמעתי בגלל "הזיות" AI, כלומר הפניות ומובאות שגויות או מומצאות בכתבי טענות. לכן, לדברי המומחים שמצוטטים בה, גילוי ושיחה על השימוש ב-AI הופכים להכרחיים.
הדוגמה שהכתבה מביאה ממחישה למה. ב-26 בינואר דיווח The Legal Intelligencer ששופט פדרלי בפנסילבניה הטיל סנקציות כספיות ושאינן כספיות על שני עורכי דין, אחרי שמצא הזיות רבות בכתב טענות, אך נמנע מהפניה לגורמי המשמעת. לפי Legaltech News, ההפניות השגויות הגיעו לכאורה מעוזר משפטי של עורך דין שהופיע בתיק בהיתר מיוחד (pro hac vice), שהשתמש בכלי ה-AI של LexisNexis בלי ידיעתו של עורך הדין. השופט כתב שהסנקציה נועדה לשמש בעיקר לקח לעורכי דין אחרים שמקצרים דרך כדי לעמוד ביעדי זמן וכסף.
הסכם כתוב בין עורכי הדין בתיק
Jennifer Ellis, עורכת דין שעוסקת באתיקה מקצועית, ממליצה בכתבה על צעד מעשי: כשמצרפים עורך דין נוסף לתיק או משתפים פעולה עם משרד אחר, כדאי לחתום על הסכם כתוב שמגדיר את המחויבויות של כל צד. לדבריה, עורך דין צריך לדעת באיזו טכנולוגיה הוא עצמו משתמש, ובאיזו משתמשים השותפים שלו לתיק.
הנקודה כאן אינה רק "לבדוק כל הפניה", אלא שהאחריות על כתב הטענות משותפת, ולכן גם המידע על אופן הכנתו צריך להיות משותף. במקרה מפנסילבניה, לפי התיאור, עורך הדין לא ידע שהעוזר שלו השתמש בכלי AI.
אותו פער גם מול הלקוחות
הקושי לדבר על AI לא נעצר בגבולות הצוות. דוח AI in Professional Services לשנת 2026 של Thomson Reuters Institute, שפורסם באותו שבוע, מצא ש-40% מאנשי המקצוע קיבלו מלקוחות שונים הנחיות סותרות, להשתמש ב-AI ולא להשתמש בו. כשני שלישים מהנשאלים בחברות רוצים שהמשרדים החיצוניים ישתמשו ב-AI, אבל פחות מ-20% מעגנים זאת בהנחיות או במכרזים. כשלושה רבעים מהנשאלים סבורים שהמשרדים צריכים ליזום את השיחה.