הצטרפו לקורס

בית דין בבריטניה: העלאת מסמכי לקוח ל-ChatGPT מפרה סודיות ומוותרת על החיסיון

איור: יד משלשלת דף מקופל לחריץ של תיבה ציבורית כתומה ברחוב, כמשל לכך שהעלאת מסמכי לקוח לכלי AI פתוח מוסרת אותם לרשות הציבור

בית הדין העליון לענייני הגירה ומקלט באנגליה (Upper Tribunal, Immigration and Asylum Chamber) קבע שהעלאת מסמכים חסויים של לקוח לכלי AI פתוח כמו ChatGPT מעבירה את המידע לרשות הציבור, ולכן מפרה את חובת הסודיות ומוותרת על החיסיון המשפטי. עורך דין שעשה זאת, לפי ההחלטה, צריך לדווח לרגולטור שלו ולפנות לרשות להגנת המידע.

ההחלטה, [UK and R (Munir) v Secretary of State for the Home Department, [2026] UKUT 81 (IAC)](https://caselaw.nationalarchives.gov.uk/ukut/iac/2026/81), ניתנה בידי הרכב של שלושה שופטים בראשות השופטת Fiona Lindsley. הדיונים התקיימו באוקטובר ובנובמבר 2025, וההחלטה ניתנה ב-17 בנובמבר 2025, אבל פורסמה רק לאחרונה. Legal Futures דיווח עליה ב-24 בפברואר תחת הכותרת שעורך דין צפוי לבדיקה אחרי שהעלה מסמכי לקוח ל-ChatGPT.

מאסמכתה מומצאת לדליפת מידע

ההליך התחיל בכלל כדיון מסוג Hamid, המנגנון שבו בית הדין האנגלי מזמן עורכי דין להסביר הפרות של חובותיהם כלפי בית הדין. במקרה הזה מדובר היה באסמכתאות שאינן קיימות. אחד מהם, Tahir Mehmood Mohammed, solicitor שעובד עם משרד ההגירה TMF Immigration Lawyers במנצ'סטר, צירף בבקשת רשות ערעור שם של פסק דין מומצא למראה מקום של תיק דיני עבודה שאינו קשור. הוא לא ידע להסביר איך זה קרה, והעריך שהמקור הוא מצב ה-AI של Google, שלא בדק.

תוך כדי הדיון התברר דבר נוסף. Mohammed אמר שלא השתמש ב-ChatGPT לניסוח נימוקי הערעור, אבל הזין לכלי מיילים ללקוחות כדי לשפר את הניסוח, והעלה אליו מכתבי החלטה של משרד הפנים הבריטי כדי לסכם אותם ללקוחות. לפי ההחלטה (פסקה 16), הוא הבין בדיעבד שמדובר באירוע של דליפת מידע, והודיע שיעדכן את הלקוחות ואת הרגולטורים. הוא דיווח על עצמו גם ל-SRA, הרגולטור של עורכי הדין באנגליה, וגם ל-Immigration Advice Authority. בית הדין ציין שאלמלא הדיווח העצמי, היה מפנה אותו לשניהם בעצמו.

מה בית הדין קבע

הקביעה המרכזית מופיעה בפסקאות 21 ו-60. לפי בית הדין, העלאת מסמכים סודיים לכלי AI פתוח פירושה הצבת המידע ברשות הציבור, ולכן היא מפרה את סודיות הלקוח ומוותרת על החיסיון. התנהגות כזו עשויה כשלעצמה להצדיק הפניה לגוף המשמעתי, ובכל מקרה יש לדווח עליה ל-Information Commissioner's Office, הרגולטור הבריטי להגנת מידע.

בית הדין גם הבחין בין סוגי כלים. לעומת כלים פתוחים, כלים סגורים שאינם מציבים את המידע ברשות הציבור, ובית הדין הזכיר במפורש את Microsoft Copilot, יכולים לשמש למשימות כמו סיכום בלי אותם סיכונים. ההבחנה הזו נשענת על אופן הטיפול במידע, לא על המותג.

בתיק השני, של משרד City Laws מבירמינגהם, השופטים הפנו ל-SRA את Zubair Rasheed, עורך דין בכיר ומי שמונה לאחראי הציות במשרד, למרות שביקש שלא לעשות זאת. Rasheed טען שנימוקי בקשה לביקורת שיפוטית נוסחו בידי מתמחה במשרה חלקית, ובפועל התברר שמדובר בעובד זוטר מאוד, אחיו. השופטת Lindsley כתבה שהעניין הוא בעיקרו עניין של פיקוח, ושלא משנה איך נוצרו טעויות הציטוט. במקביל קבע בית הדין שטופסי בקשה לביקורת שיפוטית יכללו מעתה הצהרה שכל אסמכתה קיימת, ניתנת לאיתור לפי המראה מקום ותומכת בטענה שלשמה הובאה.

באותם ימים, שאלה דומה בניו יורק

הדיווח על ההחלטה הבריטית הגיע שבוע אחרי ששופט פדרלי במנהטן, Jed S. Rakoff, פרסם ב-17 בפברואר את נימוקיו בעניין United States v. Heppner. שם נקבע שכ-31 מסמכים שנאשם בהונאה הכין בשיחות עם הגרסה הציבורית של Claude, ביוזמתו ובלי הנחיה של עורכי דינו, אינם מוגנים לא בחיסיון עורך דין-לקוח ולא כ-Work Product. השופט ציין שלפי מיטב ידיעתו זו הפעם הראשונה שהשאלה הוכרעה בארצות הברית, ושמאחר ש-Claude אינו עורך דין, די בכך כדי לשלול את החיסיון.

המקרים שונים: באנגליה מדובר בעורך דין שהעלה חומרי לקוח, בניו יורק בלקוח שעבד לבד. אבל המסקנה המעשית דומה. בתי משפט בוחנים לאן המידע הלך ובאילו תנאים, וכלי צרכני פתוח הוא נקודת חולשה.

ומה בישראל

ההחלטות אינן מחייבות בישראל. אבל גילוי הדעת המקדים של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (החלטה את/60/24) כבר הזהיר שהזנת מידע של לקוח למערכות פתוחות יוצרת סיכון לזליגת מידע חסוי, המליץ שלא להזין להן חומרים סודיים, ודרש הסכמה מפורשת בכתב של הלקוח לפני שימוש במידע אישי שלו במערכות כאלה. את השאלה אם תשובה משפטית מכלי AI חוסה תחת חיסיון, ומה אומרות ועדות האתיקה בארה"ב ובישראל, סקרנו כבר בינואר 2025. ההחלטה הבריטית ממחישה מה עלול לקרות כשההמלצה הזו לא מיושמת: לא רק סיכון תיאורטי, אלא דיווח לרגולטור ולרשות להגנת המידע.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.