שוק כלי התמלול ורישום הפגישות מבוססי AI מתפצל: לצד הכלים הכלליים מופיעים כלים שנבנו במיוחד לעורכי דין, ומציגים את עצמם כמי שסוגרים את פערי הסודיות והחיסיון. השאלה אם ההבטחות מחזיקות נשארת פתוחה, וכרגע רוב המידע עליהן מגיע מהספקים עצמם.
השאלות שעל השולחן
ב-1 באפריל פרסם Legaltech News של Law.com כתבה של Ella Sherman על הקטגוריה הזו. לפי הכתבה, בשנים האחרונות השיקו כמה חברות כלי תמלול ייעודיים למשפט, שמשווקים את עצמם כמותאמים יותר לעמידה בדיני פרטיות אמריקאיים שמפוזרים בין מדינות וחוקים שונים. השאלות שהיא מעלה מוכרות לכל מי שהכניס בוט לפגישה עם לקוח: מה קורה לחיסיון עורך דין לקוח, מה הסיכון של הזיות בתיעוד, ומה הספק עושה עם הנתונים. לפי מומחים שמצוטטים בה, כלי תמלול AI באופן כללי צריכים להיות שקופים לגבי האופן שבו הם מגנים על המידע. (גוף הכתבה נעול למנויים, ולכן הפירוט כאן מבוסס על החלק הפתוח.)
Querious כדוגמה: מה הספק מבטיח
דוגמה לגישה הזו היא Querious, שמגדירה את עצמה "Legal Conversational Intelligence". לפי אתר החברה, הכלי מצטרף לשיחות ב-Zoom, Teams, Google Meet, בטלפון ובפגישות פיזיות, מציף תוך כדי שיחה סוגיות משפטיות ושאלות המשך, ואחריה מנסח סיכום, מייל המשך ורישומי חיוב שעות ושולח אותם למערכות כמו Clio ו-Smokeball. קהל היעד המוצהר הוא עורכי דין עצמאיים ומשרדי בוטיק.
בעניין הנתונים, אלה הטענות של החברה, לא עובדות שנבדקו באופן עצמאי:
- הכלי אינו שומר שמע ואינו שומר תמליל מלא אחרי השיחה. ברירת המחדל היא שלא נוצר תמליל מילה במילה בכלל.
- סיכומי הפגישה נשמרים כברירת מחדל 60 יום, ועורך הדין יכול לקצר את התקופה או לבקש מחיקה. כלומר, לא כל המידע נמחק בסוף הפגישה.
- פרטים מזהים מסוננים מהטקסט לפני שהוא מגיע למודל, המודלים מאוחסנים באופן פרטי, ונתוני לקוחות לא משמשים לאימון.
- לחברה הסמכת SOC 2 Type II, והיא מציגה הודעת גילוי למשתתפים בשיחה.
הטיעון המשפטי של הספק
בסוף מרץ פרסמה Querious ב-LawSites פוסט ממומן, שנכתב בין היתר על ידי המייסדת והמנכ"לית Hilary Bowman, ומשווה בין כלים כלליים לכלי ייעודי. הפוסט טוען שכלים כלליים שומרים לרוב שמע ותמלילים בענן של הספק לתקופה בלתי מוגבלת כברירת מחדל, ושחלקם שומרים לעצמם זכות להשתמש בתוכן לשיפור המערכת.
על בסיס זה הפוסט מצביע על כמה חשיפות: חיסיון ועבודה משפטית מוגנת (work product), בהסתמך על פרשנותו להחלטה של בית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק בעניין United States v. Heppner מפברואר 2026; חוקי האזנה במדינות שמחייבות הסכמת כל הצדדים להקלטה; וחוקי פרטיות ביומטרית, בטענה שזיהוי דוברים עלול ליצור טביעות קול. Querious מציגה את עצמה כסוכן הפועל בהנחיית עורך הדין, בדומה לפאראליגל או לקלדנית בית משפט. על שאלת החיסיון כשמעלים מסמכי לקוח לכלי AI כתבנו גם על החלטת בית דין בבריטניה, שהצטרפה לפסיקת Heppner.
חשוב לקרוא את זה כמו שזה: פוסט שיווקי של ספק, שמציג את הסיכונים של המתחרים ואת הפתרונות שלו. הוא לא מצטט חוות דעת של לשכות עורכי דין.
מה כדאי לבדוק
בלי קשר לספק, השאלות שהסיקור מעלה הן אותן שאלות שכדאי לשאול לפני שמכניסים כלי תמלול לשיחה עם לקוח: האם נשמר שמע, לכמה זמן נשמרים תמליל וסיכום ומי יכול למחוק, האם הנתונים משמשים לאימון, איך מקבלים הסכמה מכל המשתתפים, ומי בודק שהסיכום משקף את מה שנאמר באמת לפני שהוא נכנס לתיק. בישראל, לפי ועדת האתיקה הארצית, תמלול אוטומטי של שיחה דינו כהקלטה והוא כפוף לכלל 22.
עוד בנושא
- ועדת האתיקה הארצית: תמלול אוטומטי של שיחה דינו כהקלטה, וכפוף לכלל 22
- בית דין בבריטניה: העלאת מסמכי לקוח ל-ChatGPT מפרה סודיות ומוותרת על החיסיון