גרסה 2.1.88 של Claude Code, כלי הפיתוח של Anthropic, פורסמה ב-npm יחד עם קובץ source map שאפשר לשחזר ממנו את קוד המקור. בתוך שעות הקוד הועתק למאגרים רבים ב-GitHub, ו-Anthropic הגישה הודעת הסרה לפי ה-DMCA שהופעלה בפועל על רשת של כ-8,100 מאגרים, לפני שצמצמה אותה יום לאחר מכן.
מה דלף
לפי נתוני מרשם npm, גרסה 2.1.88 של החבילה פורסמה ב-30 במרץ ב-22:36 לפי שעון UTC, כלומר בלילה שבין 30 ל-31 במרץ בשעון ישראל. הגרסה כבר אינה זמינה במרשם, והגרסה הבאה, 2.1.89, עלתה כעבור כ-25 שעות.
לפי הדיווח בגיקטיים, טעות אנוש בתהליך האריזה הכניסה לחבילה קובץ source map, קובץ שנועד לניפוי באגים פנימי ומאפשר למפות קוד מכווץ חזרה לקוד המקור. את הקובץ זיהה Chaofan Shou, מפתח ב-Solayer Labs. בתוך שעות שוכפלו כ-500 אלף שורות TypeScript בכמעט 2,000 קבצים למאגרים רבים ב-GitHub. Anthropic מסרה לתקשורת, לפי גיקטיים, שמדובר בבעיית אריזה שנגרמה מטעות אנוש ולא בפריצת אבטחה, ושלא נחשפו נתוני לקוחות או פרטי גישה. משקלי המודלים עצמם לא דלפו.
הקוד חשף, לפי אותו דיווח, פרטים על ארכיטקטורת הזיכרון של הכלי, על מצב רקע בשם KAIROS שמוזכר בקוד יותר מ-150 פעמים, על שמות קוד של מודלים ועל מצב בשם Undercover Mode, שבו הכלי מונחה לא לכלול מידע פנימי של Anthropic בהודעות commit.
הודעת ה-DMCA והנסיגה החלקית
כאן נכנס הצד המשפטי. הודעת ההסרה שהגישה Anthropic ב-31 במרץ, ש-GitHub מפרסמת במאגר ההודעות הפומבי שלה, הצביעה על מאגר אחד כמאגר המקור ועל 96 עותקים (forks) שפורטו בשמם. בהודעה Anthropic הצהירה שכל תוכן המאגר מפר, שהקוד אינו מופץ ברישיון קוד פתוח, ושלפי מדגם שבדקה רוב העותקים מפרים באותה מידה כמו מאגר המקור.
המשפט האחרון הוא שהרחיב את ההיקף. לפי ההערה של GitHub בראש ההודעה, מכיוון שהרשת כללה יותר ממאה מאגרים והמגישה טענה שכל העותקים או רובם מפרים, GitHub הפעילה את ההסרה על הרשת כולה, כ-8,100 מאגרים כולל מאגר המקור.
ב-1 באפריל הוגשה נסיגה חלקית. Anthropic ביקשה להשאיר את ההסרה רק על מאגר המקור ועל 96 העותקים שפורטו בהודעה המקורית, ולהחזיר את כל שאר המאגרים שהושבתו בעיבוד הרוחבי.
למה זה מעניין עורכי דין
המקרה מדגים איך מנגנון ה-DMCA עובד בפלטפורמה כמו GitHub, ומה המחיר של בקשה רחבה מדי. ההכרעה שכל העותקים מפרים התבססה על "מדגם מייצג", ובפועל היא השביתה אלפי מאגרים שלא נבדקו אחד אחד. הנסיגה בתוך יום מראה שהמגיש יכול לצמצם את ההיקף, אבל ההסרה כבר בוצעה בינתיים.
ויש גם לקח פרקטי פשוט יותר. כלי שמשרדים וחברות מתקינים על מחשבי העובדים נשען על תהליך הפצה, וטעות אחת בתהליך הזה מספיקה כדי לחשוף קוד שהחברה מחשיבה כקניין שלה. לפי הודעת Anthropic, במקרה הזה לא נחשפו נתוני משתמשים, אבל זו תזכורת לשאול ספקים גם על בקרת השחרור שלהם, לא רק על אבטחת הנתונים.