הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב-9 ביולי מסמך המלצות ראשון שעוסק ספציפית בסוכני בינה מלאכותית, מערכות שלא רק עונות על שאלות אלא פועלות בשם המשתמש. המסמך מיועד לשימוש אישי, אבל העקרונות שבו נוגעים ישירות לכל מי שמחבר סוכן לתיבת המייל, ליומן או למסמכים.
הודעת הרשות מסבירה את ההבדל בין סוכנים לבין מערכות בינה מלאכותית יוצרת "רגילות": הסוכן תופס את סביבתו, מנתח מידע, מקבל החלטות ומבצע משימות באופן אוטונומי. לפי הרשות, העצמאות הזו מגבירה את הסיכונים לפרטיות, לאבטחת המידע ולשליטה האנושית. המסמך עצמו, "המלצות להתנהלות הציבור בשימוש אישי בסוכני בינה מלאכותית", נשען על הגדרה של ה-OECD מפברואר 2026 ועל פרסום של רשות הגנת המידע הבריטית (ICO) על Agentic AI מינואר 2026.
הוא ממשיך את ההמלצות לציבור על שימוש אישי בבינה מלאכותית יוצרת שהרשות פרסמה ביולי 2025, ומצטרף למדריך הטכנולוגיות מגבירות הפרטיות במערכות AI מדצמבר 2025.
שלושה סיכונים
הרשות מונה שלושה תחומי סיכון מרכזיים, כל אחד עם דוגמה מעשית:
- ריכוז ידע ותובנות. סוכן שמחובר ליומן, למייל ולפירוט תשלומים עלול לקבל גישה להרבה יותר מידע ממה שהמשימה דורשת, ולבנות פרופיל אישי מקיף שלא היה קיים קודם במקום אחד. בדוגמה של הרשות, סוכן שהתבקש למיין מיילים משנתיים אחרונות מנתח את כל 15 שנות התיבה, כולל דואר יוצא וטיוטות.
- פעולה על בסיס מידע שהסוכן הסיק. סוכן כושר שהסיק מנתוני המשתמש שיש לו רגישות רפואית, מציין "התאמה תזונתית מיוחדת" בהזמנת מקום במסעדה, וחושף מידע שהמשתמש לא התכוון לשתף.
- החלטה עצמית על מידע. סוכן שנועד לפנות מקום בתיבת הדואר מוחק לצמיתות צילומי תעודות, מרשמים וחוזה שכירות, והמשתמש לא יכול לשחזר אותם כשהוא צריך להגיש תביעת ביטוח.
חמישה עקרונות עבודה
ההמלצות עצמן מעשיות למדי. הרשות ממליצה על צמצום הגישה למידע: רק המידע ההכרחי למשימה, לפרק הזמן הנדרש, בלי לחבר מאגרים שלמים כשאפשר לתת תת-קבוצה, ובלי לאמן את הסוכן על המידע האישי. דוגמה מהמסמך: סוכן לקביעת פגישות יכול לקבל גישה לזמינות ביומן (פנוי או תפוס) בלבד, בלי כותרות ותוכן הפגישות.
העיקרון השני הוא צמצום חשיפה בממשקים חיצוניים: לוודא שהסוכן לא מוסר מידע לגורמים שלא אושרו. השלישי, צמצום הרשאות: הרשאת קריאה בלבד כשאין צורך בעריכה, מחיקה או שליחה. אחת הדוגמאות שהרשות בחרה רלוונטית במיוחד לקהל המשפטי: סוכן משפטי שמנתח מסמכים ומסמן סיכונים או סעיפים חריגים, אבל לא מורשה לערוך את המסמך או לשלוח אותו החוצה.
הרביעי הוא בקרה וניטור: אישור אנושי לפני פעולות מסוימות, הצגת תוכנית הפעולה לפני הביצוע ותיעוד של כל פעולה במידע אישי (מתי, מה ולמה). החמישי, גיבוי ושחזור לפני שמעניקים לסוכן הרשאות, או הגדרה שמעבירה קבצים לסל מחזור במקום מחיקה לצמיתות.
מה המסמך לא מכסה
חשוב לשים לב לגבולות. המסמך מבהיר שההמלצות אינן עוסקות בשימוש בסוכנים לעיבוד מידע אישי במסגרת מאגרי מידע כהגדרתם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כלומר לצורכי עבודה או למטרה עסקית. שימוש כזה כפוף לחובות של בעל שליטה במאגר ושל מחזיק במאגר, והרשות מפנה לטיוטת ההנחיה שלה מאפריל 2025 בנושא תחולת חוק הגנת הפרטיות על מערכות בינה מלאכותית.
משרד עורכי דין שמחבר סוכן לתיקי לקוחות אינו "משתמש פרטי" במובן המסמך. עם זאת, העקרונות שהרשות מנסחת כאן, הרשאות מינימליות, אישור אנושי לפני פעולה ותיעוד מלא, הם אותם עקרונות שכל מדיניות שימוש ב-AI במשרד צריכה להתמודד איתם.
עוד בנושא
- הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת טיוטת הנחיה: כך חל חוק הגנת הפרטיות על מערכות AI
- הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מדריך לטכנולוגיות מגבירות-פרטיות במערכות AI