עוז בן-עמרם, מהדמויות המוכרות בתחום ניהול הידע במשרדי עורכי דין גדולים, פרסם ב-20 ביולי מאמר בשם "Everything Claude". הטענה המרכזית שלו: השאלה במשרדים כבר אינה איזה ספק Legal AI לרכוש, אלא איך לנהל גישה ישירה למודלי חזית שעורכי הדין כבר משתמשים בהם.
מפגש אחד, חמישה גופים, אפס ספקים
המאמר, שפורסם ב-LinkedIn, מסכם סמינר שבועי של SKILLS.law, קהילה של מובילי ידע, חדשנות ו-AI במשרדי עורכי דין, שבן-עמרם חבר בוועדה המייעצת שלה. במפגש השתתפו Ogletree Deakins, Arnold & Porter, Hanson Bridgett, Cozen O'Connor ו-AKIVA AI, שמייעצת למשרדים. ספקי Legal Tech לא הציגו. הנושא היה Claude של Anthropic, מודל חזית ולא מוצר משפטי ייעודי. במרץ תיארנו משרד "Claude-Native": זאק שפירו, השותף המנהל של משרד הבוטיק Rains, סיפר איך הוא מנהל עבודה עסקאית על Claude ו-Skills אישיים.
לפי המאמר, האימוץ במשרדים היה מהיר ובעיקר אורגני. ב-Ogletree עלו מ-20 רישיונות לכ-700 משתמשים בתוך חמישה חודשים, וב-Arnold & Porter מדווחים על כ-1,350 משתמשים. בן-עמרם מציין ש-Claude לא החליף את הכלים האחרים, והשימוש בפלטפורמות נוספות עלה גם הוא. החלוקה שתוארה: Harvey וכלים דומים לעבודה משפטית עתירת מסמכים, ו-Claude למשימות שבין לבין, כמו ניתוח גיליונות, חיפוש במייל ובניית מצגות. בלשונו, Claude "ממלא את הפערים בין הכלים המשפטיים".
מי משתמש, ומה שייך למשרד
אחד הממצאים שבן-עמרם מדגיש נוגע לשאלה מי המשתמשים החזקים. ב-Arnold & Porter, לפי המאמר, דווקא שותפים, עורכי דין בכירים ואנשי צוות מנוסים היו המשתמשים המיומנים ביותר. הוא מוסיף שמשתמשים מיומנים מייצרים יותר פניות לצוותי התמיכה, עניין שמשרדים נוטים לא לתכנן מראש.
נקודה שנייה נוגעת לקבצי Skills: ידע מקצועי שמקודד בשפה טבעית, ואפשר לקרוא אותו, לנהל לו גרסאות ולשתף אותו. בן-עמרם שואל אם ידע של שותף שנאסף כך במערכות של המשרד הופך לקניין רוחני של המשרד, והאם זה משפיע על הניידות של שותפים. לדבריו, הסכמי שותפות לא נכתבו עם התרחיש הזה בראש.
תמחור לפי צריכה ופערי ממשל
המעבר מתמחור קבוע לחיוב לפי צריכה (Tokens) מחייב, לפי בן-עמרם, להחליט כמה AI כל עורך דין מקבל. הוא מתאר זאת כפונקציית ממשל שוטפת שרוב המשרדים עוד לא לקחו עליה אחריות. לפי הדוברים בסמינר, ל-Anthropic עדיין חסרות חלק מיכולות הארגון, כמו בקרות מנהל, הגדרות שמירת מידע לפי תיק ותמיכה ללקוחות שמתחת לסף הוצאה מסוים. המשרדים צריכים לקבל החלטות על שמירת מידע, חיפוש ברשת, מחברים והרשאות עוד לפני הרכישה, ולדברי בן-עמרם הם סופגים סיכון כי פער היכולות גדול.
גם שאלת הבנייה מול הרכישה משתנה. לפי המאמר, צוות הפיתוח ואנשי הכספים ב-Cozen השתמשו ב-Claude Code כדי לבנות כלים פנימיים, ומנהלים ב-Arnold & Porter בנו אבות טיפוס של דשבורדים, שהמשרד מתייחס אליהם כמסמכי דרישות. ההמלצה: סביבות ניסוי מוגנות עם מסלול לייצור, כי איסור גורף דוחף את השימוש ל-Shadow IT.
שכבת המודל מול שכבת המוצר
בן-עמרם לא מספיד את פלטפורמות ה-Legal AI. לדעתו הן עדיין חשובות בזכות אינטגרציות, תמיכה בפריסה וספריות של פרומפטים ו-Skills. אבל הוא מעריך שהמעבדות יעמיקו את ההצעה המשפטית שלהן, ומנבא שחלק מפלטפורמות ה-Legal AI המובילות ייקנו בידי ספקי מודלים בתוך כמה שנים. לדבריו, אותן שאלות עולות גם מול OpenAI, Google, Perplexity ו-Amazon, ולא רק מול Anthropic. הצעד האחרון של Anthropic בכיוון הזה, מחברים ותוספים משפטיים ל-Claude, הוצג במאי.
עמדה אחרת הוצגה כמה ימים קודם ב-LawSites. קן קראצ'פילד, מייסד חברת הייעוץ Spring Forward Consulting, טען שהכינוי "רק Wrapper" מחמיץ את העיקר. לשיטתו, ככל שיכולות המודלים זולות יותר, דווקא שכבת המוצר, עם אמון, אבטחה, שילוב בתהליכי עבודה ותמיכה, שווה יותר. "המודל מספק ערך, אבל המודל אינו כל הערך", כתב.
בשורה התחתונה בן-עמרם מציע לראות את הסוגיה לא כהחלטת רכש בלבד, אלא כשאלה של נתונים, קניין רוחני ואנשים: איכות התוצר תלויה בסופו של דבר בנתוני התיק שהמודל מקבל.
עוד בנושא
- Anthropic מרחיבה את Claude למשפטנים: 23 מחברים, 12 תוספים לפי תחום ועבודה בתוך Office
- ״משרד Claude-Native״: עורך הדין זאק שפירו מתאר פרקטיקה עסקאית שלמה על Claude
- Mike: עורך דין לשעבר ב-Latham בנה בשבועיים פלטפורמת Legal AI פתוחה וחינמית