נשיא בית המשפט הגבוה באירלנד, השופט David Barniville, חתם ב-29 ביולי 2026 על הנחיית נוהג HC 142, שעוסקת בשימוש אחראי ב-AI גנרטיבי במסמכים שמוגשים לבית המשפט. ההנחיה נכנסת לתוקף ב-1 בספטמבר, ואחת הקביעות הבולטות בה פשוטה: הרצת הפלט בכלי AI נוסף אינה עומדת בחובת האימות.
על מי ההנחיה חלה
לפי נוסח ההנחיה, היא חלה על כל המסמכים בהליכים אזרחיים בבית המשפט הגבוה: כתבי טענות, סיכומים, תצהירים, הצהרות עדים וחוות דעת מומחים. היא מחייבת את הצדדים, עורכי הדין, העדים, המומחים וצדדים שלישיים שנדרשים להמציא מסמכים, וגם מתדיינים שאינם מיוצגים (סעיף 38). ההנחיה מבוססת על סמכותו הכללית של הנשיא, על סמכותו הטבועה של בית המשפט להסדיר את הליכיו ועל סעיף 11(12) ו-(13) לחוק Civil Law and Criminal Law (Miscellaneous Provisions) Act 2020.
ההנחיה לא אוסרת שימוש ב-AI. היא מציינת שהכלים יכולים לתרום ליעילות ולנגישות לצדק, בתנאי שהשימוש בהם נעשה באחריות ובזהירות הראויה, ושהמשתמש נשאר אחראי למסמכים שלו (סעיפים 6 עד 9 ו-14).
אימות אנושי, לא אימות של מכונה
סעיף 13 קובע שאין די בשימוש באותו כלי AI או בכלי AI אחר כדי לאשר שהמידע מדויק. סעיף 18 מוסיף שתוכן שהופק ב-AI חייב להיות מאומת בשליטה ובפיקוח אנושיים: בדיקת עובדות, הגהה, ובדיקה שהפסיקה, החקיקה והמאמרים המצוטטים קיימים באמת ותומכים בטענה שלשמה הובאו. גם ציטוטים צריכים להיות מדויקים ומיוחסים נכון. אם יש מגבלה כלשהי על היכולת לאמת, יש לגלות אותה לבית המשפט (סעיף 12).
לגבי כתבי טענות נדרש לאמת עובדות, כרונולוגיות, עקרונות משפטיים ואסמכתאות (סעיף 23). בסיכומים, כל אסמכתה, אזכור וציטוט צריכים להיות מאומתים באופן עצמאי מול מקורות מוסמכים (סעיף 24). סעיף 19 קובע שמוצגים, תמונות והקלטות צריכים להיות אותנטיים, ושחומר מפוברק או מזויף (deep fake) לא יוצג לבית המשפט לעולם.
הצהרה בתצהירים ובחוות דעת
בתצהירים ובהצהרות עדים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת, תופיע באחת הפסקאות הפותחות הצהרה שלפיה לא נעשה שימוש ב-AI גנרטיבי כדי לייצר את התוכן המהותי של הראיה או כדי לשנות, לייפות או לנסח אותה מחדש (סעיף 27). שימושים מנהליים כמו עיצוב או בדיקת איות אינם מונעים מתן הצהרה כזו (סעיף 28). מומחים יפתחו את חוות הדעת בהצהרה דומה, עם אפשרות לציין במפורש שימוש שנעשה, ויגלו כל שימוש מהותי בניסוח, בניתוח, בפרשנות או ביצירת תוכן (סעיפים 29 עד 31).
מחוץ לקטגוריות האלה, השימוש ב-AI אינו מחייב כשלעצמו גילוי (סעיף 22). עם זאת, בית המשפט רשאי להורות לצד לגלות אם השתמש ב-AI ובאיזה היקף (סעיף 21).
מידע מוגבל, תיקונים וסנקציות
סעיף 32 קובע שאין להפעיל כלי AI על מידע או מסמכים הכפופים לצו בית משפט או להתחייבות מפורשת או משתמעת, אם הדבר עלול לחשוף אותם בניגוד לצו או להתחייבות. בין הסיכונים שההנחיה מונה (סעיף 10) נמצא גם אובדן חיסיון כשמזינים מידע חסוי לכלים שאינם פרטיים.
מי שמגלה בעיה במסמך שהוגש צריך להודיע לצדדים ולבית המשפט ללא דיחוי, להגיש מסמך חלופי בגרסה נקייה ובגרסה מסומנת, ולשאת בעלויות אלא אם נקבע אחרת (סעיף 34). הסנקציות האפשריות כלפי צד: הוצאות, התעלמות ממסמכים או דחייתם, ובמקרים מתאימים מחיקת התביעה או ההגנה (סעיף 35). עורכי דין חשופים בנוסף להוצאות אישיות ולהפניה ל-Legal Services Regulatory Authority או לגוף המקצועי שלהם (סעיף 36).
הרקע
TheJournal.ie דיווח על ההנחיה ב-5 באוגוסט, והזכיר שבית המשפט לערעורים באירלנד כבר נתקל באזכורים של פסקי דין שאינם קיימים: השופטת Caroline Costello כינתה "הזיות" אזכורים שהופיעו בטיעונים בערעור לשון הרע של Gemma O'Doherty. ההנחיה עצמה קובעת שהיא תיבחן באופן שוטף ועשויה להתעדכן (סעיף 42).