ארגונים שהכניסו כלי AI יוצר מהר ובלי הרבה בלמים מתחילים לשאול מה עושים עם הדאטה שהכלים האלה מייצרים כשמגיע הליך משפטי. זו הייתה אחת המסקנות מהיום הראשון של כנס ILTACON 2026, ב-24 באוגוסט, לפי דיווח של בנג'מין ג'וינר ב-Law.com.
מה עלה בדיון
לפי הדיווח, חברות מתחילות להתמודד עם הצורך לאחסן ולשמר דאטה ממערכות AI לקראת ליטיגציה או חקירה אפשרית. במקביל, ספקים מתחילים להציע כלים לאיסוף, שימור וניתוח של דאטה כזה. נקודה שלישית נוגעת לראיות: שמירה נכונה של מטא-דאטה יכולה לעזור לזהות מדיה סינתטית שמוגשת כראיה. כלומר, השימור משרת לא רק את מי שצריך למסור מסמכים בהליך גילוי, אלא גם את מי שצריך להוכיח שקובץ הוא אמיתי.
רוב הכתבה נמצאת מאחורי חומת תשלום, ולכן הפרטים על הדוברים ועל המקרים שנדונו לא מובאים כאן.
איפה הדאטה יושב בפועל
הדוגמה של Microsoft ממחישה עד כמה השאלה טכנית. התיעוד של Microsoft Purview מסביר שמדיניות שימור יכולה לחול על הפרומפטים והתשובות של Microsoft 365 Copilot ו-Copilot Studio, ובתנאים מסוימים גם על אפליקציות AI אחרות, ביניהן ChatGPT Enterprise. הנתונים נשמרים בתיקייה מוסתרת בתיבת הדואר של המשתמש, ונועדו לחיפוש בכלי eDiscovery ולא לגישה ישירה.
שני פרטים מהתיעוד רלוונטיים לעורכי דין. האחד: מה שהמשתמש רואה באפליקציה לא משקף בהכרח מה נשמר ומה נמחק לצורכי ציות. השני: מחיקה סופית מושהית כשתיבת הדואר נתונה ל-Litigation Hold או להקפאת eDiscovery. כלומר, אם לא הוגדר דבר מראש, ייתכן ששיחות עם Copilot יימחקו לפי מדיניות רגילה בדיוק כשהן נעשות רלוונטיות. לשאלה אם הפרומפטים של עורכי הדין עצמם עשויים להתבקש בגילוי התייחסנו כאן בפברואר 2025.
למה זה משנה
בארה״ב, כלל 37(e) לכללי סדר הדין האזרחי הפדרליים קובע מה קורה כשמידע אלקטרוני שהיה צריך להישמר לקראת הליך או במהלכו אובד, כי צד לא נקט צעדים סבירים לשמר אותו. בית המשפט רשאי להורות על אמצעים לתיקון הנזק לצד השני, ואם נמצאה כוונה למנוע את השימוש במידע, גם להורות על חזקה שהמידע היה לרעת הצד, או לדחות את התביעה.
מכאן השאלה המעשית למחלקות משפטיות ולמשרדים: האם מדיניות השמירה שהוגדרה לדואר ולמסמכים חלה גם על שיחות עם כלי AI, ומי בארגון אחראי להגדיר אותה. התשובה צריכה להינתן לפני ההליך הראשון, לא במהלכו.