הצטרפו לקורס

מה הופך משרד עורכי דין ל-AI-Native? Matt Pollins מציע מבחן מצד הלקוח

איור: אשנב הגשה בקיר שדרכו מחליקה צלחת כתומה והמטבח שמאחור נסתר, כמשל להגדרה שבוחנת משרד AI-Native לפי מה שהלקוח מקבל ולא לפי הטכנולוגיה

Matt Pollins, שמתחזק את AI Firm Index, מאגר של משרדי עורכי דין שבנויים סביב AI, פרסם ב-6 במאי גרסה שנייה להגדרה של המונח "משרד AI-Native". ההגדרה מתחילה במה שהלקוח חווה ולא בטכנולוגיה שהמשרד מפעיל, ומשאירה בחוץ במפורש את שאלת המימון.

מבחן מצד הלקוח

Pollins, ממייסדי חברת הליגל-טק Lupl, השיק את המאגר במרץ 2026 עם 23 משרדים. לפי Legal IT Insider, בסוף אפריל כבר היו בו 40. בפוסט שפרסם ב-LinkedIn כתב שהמאגר עוקב כעת אחרי 53 משרדים, ושבחינת האופן שבו הם מספקים עבודה הובילה אותו למסקנה: מועיל יותר להגדיר AI-Native לפי חוויית הלקוח מאשר "מהטכנולוגיה החוצה". הוא הציג את הנוסח כגרסה 2 וביקש הערות.

הכיוון הזה לא חדש אצלו. בראיון ל-Legal IT Insider בסוף אפריל פירט ארבעה רכיבים שמאפיינים לדעתו משרד כזה. תמחור: מחירון מפורסם, כך שהלקוח יודע מראש כמה ישלם. קליטה: טיפול אוטומטי או מבוסס סוכנים בפניות, גם בתוך ערוצי התקשורת של הלקוח. ביצוע: ה-AI עושה מעבר ראשון על העבודה, ועורך הדין מטפל בחריגים ובאישור הסופי. ומבנה צוות שנבנה סביב חוויית הלקוח. לדבריו, המשרדים האלה "לא עיצבו את ה-AI סביב המשרד, אלא סביב הלקוח". הנוסח המלא של גרסה 2 לא הופיע בטקסט הפוסט שהיה נגיש לנו, ולכן לא הבאנו את רכיביה.

בראיון ל-Law360 Pulse מ-27 באפריל ניסח Pollins את המבחן בפשטות: האם המשרד נראה כמו משרד שהוקם ב-2026, או כמו משרד מ-1986 שהוסיפו לו AI. הוא סיפר שדחה מועמדים שלא הצליח לאמת שהם עומדים בהגדרה, ושגם משרד ותיק של כ-500 עורכי דין ביקש להיכלל.

רוב המשרדים בלי הון סיכון

הנתון הבולט בפוסט נוגע לכסף. לפי Pollins, יותר ממחצית המשרדים במאגר לא מגובים בהון סיכון, ורוב אלה שכן גייסו פועלים בארה״ב. זה עומד מול הכותרות, שמתמקדות כמעט רק בסבבי הגיוס. הוא הביא שתי דוגמאות מהשבועות האחרונים.

הראשונה היא Moritz, שלדבריו נקרא בעבר Arcline. לפי Tech.eu, החברה, שהשתתפה ב-Y Combinator, גייסה 9 מיליון דולר בסבב שהשתתפו בו 20VC, Urban Innovation Fund ו-Inception, לצד כ-20 מייסדים של חברות יוניקורן. המייסדים, Pamir Ehsas ו-Stefan Mandaric, מתארים מודל שבו לקוחות מגישים בקשות, תהליכים אוטומטיים עושים את רוב העבודה ועורכי דין בודקים ומאשרים, בתמחור צפוי ולא שעתי. לפי החברה, היא ליוותה יותר מ-100 חברות בסגירת הסכמים בשווי מצטבר של יותר מ-2 מיליארד דולר. אלה נתונים של החברה עצמה.

השנייה היא Manifest. ב-28 באפריל הודיעה Manifest OS, חברת הטכנולוגיה שמאחורי משרד ההגירה Manifest Law, על סבב A של 60 מיליון דולר. לפי Legal IT Insider, הסבב נעשה לפי שווי של 750 מיליון דולר, בהשתתפות Menlo Ventures, Kleiner Perkins, First Round Capital ו-Quiet Capital. החברה, שבסיסה בניו יורק, בונה ומפעילה משרדים משלה תחת המותג Manifest Law, כרגע בהגירה עסקית. המשרד הראשון הוקם כשנה וחצי קודם לכן במסגרת תוכנית ה-ABS של אריזונה, שמאפשרת בעלות של מי שאינם עורכי דין במשרד. המנכ״ל Dan Mishin מצביע על שעת החיוב כבעיה שהמודל נועד לפתור.

הספק מצד הקונים

בתגובות לפוסט הציעו קוראים סימנים משלהם. אחד טען שתמחור הוא הסימן החיצוני הקל ביותר לזיהוי, ומשרד שמחייב לפי שעה בוודאי אינו AI-Native. מגיב אחר טען שלפי תנאי השימוש של Moritz, הוא כלל אינו משרד עורכי דין. אלה טענות של מגיבים, לא חלק מההגדרה.

גם בצד הלקוחות יש ספקנות. בכתבת Law360 אמרה Whitney Stefko מ-Ford שרבות מהחברות שמציגות את עצמן כ-AI-Native הן בעיקר אנשים שמשתמשים ב-AI, ושתמחור קבוע מבוסס לעתים קרובות על שעות מתחת לפני השטח. Casey Flaherty מ-LexFusion כינה את המונח "משומש יתר על המידה".

למה ההגדרה חשובה

המונח כבר מקבל משמעות רגולטורית. ב-6 במאי 2025 אישר הרגולטור הבריטי SRA את Garfield.Law כמשרד הראשון המבוסס כולו על AI שמספק שירות משפטי מוסדר באנגליה ובוויילס, כשעורכי דין בשם נושאים באחריות לתוצרי המערכת. מאז אישר ה-SRA גם את LawFairy, משרד הגירה שפועל על מנוע כללים ולא על GenAI. מבחן שנשען על חוויית הלקוח, כלומר מחירון גלוי, קליטה מהירה ומי חותם על העבודה, נותן לקונים כלי לבדוק את הטענה בלי להיכנס לארכיטקטורה הטכנולוגית, ומאפשר להשוות משרד שגייס עשרות מיליונים למשרד קטן שעובד כך בלי מימון חיצוני.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.