ה-Solicitors Regulation Authority (SRA), הרגולטור של הסוליסיטורים באנגליה ובוויילס, אישר ב-6 במאי 2025 את Garfield.Law Ltd כמשרד עורכי דין מוסדר. זה המשרד הראשון שהרשות מאשרת לספק שירותים משפטיים מוסדרים באמצעות AI בלבד, בלי עורך דין שמטפל בכל תיק בעצמו.
מה המשרד עושה
לפי הודעת ה-SRA, Garfield מציע לעסקים קטנים ובינוניים, וגם למשרדי עורכי דין ולחברות אחרות, עוזר ליטיגציה מבוסס AI. המערכת מסייעת לגבות חובות שלא שולמו ומלווה את הלקוח בהליך התביעות הקטנות עד שלב המשפט.
אתר החברה מתאר את התהליך בשלושה שלבים: הלקוח מעלה חשבוניות, חוזים או נתונים ממערכת הנהלת החשבונות, המערכת מנסחת ושולחת את המכתבים, מתזכורת מנומסת ועד מכתב התראה לפני תביעה (letter before action), ואם צריך היא מסלימה לתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. השירות מיועד לחובות של עד 10,000 ליש״ט. לפי האתר, תזכורת עולה 2 ליש״ט ומכתב התראה לפני תביעה עולה 7.50 ליש״ט, לפני מע״מ. אלה מחירי החברה, ולא נתון שהרגולטור בחן.
מאחורי החברה עומדים, לפי עמוד האודות, פיליפ יאנג, ליטיגטור לשעבר בסיטי של לונדון, ודניאל לונג, פיזיקאי קוונטי לשעבר שעזב את הדוקטורט כדי לעבוד על המיזם. יאנג מספר שהרעיון נולד כשעזר לגיסו, שרברב, לרדוף אחרי חשבוניות שלא שולמו, וגילה כמה ההליך בבית המשפט גוזל זמן ומרתיע עסקים קטנים.
התנאים שהרגולטור הציב
ה-SRA מדגיש שלפני האישור בדק עם הבעלים אם שירות AI יכול לעמוד בכללים שלו. הרשות ביקשה הבטחות בכמה נושאים: תהליכי בקרת איכות, שמירה על סודיות מידע הלקוחות, הגנה מפני ניגוד עניינים וניהול הסיכון של "הזיות".
התשובה לסיכון האחרון מעניינת במיוחד: המערכת פשוט לא יכולה להציע פסיקה רלוונטית. הרגולטור מציין שזה תחום בסיכון גבוה עבור מודלי שפה גדולים, ולכן הוא הוצא מחוץ לתחום מלכתחילה. בנוסף, המערכת אינה אוטונומית. היא מבצעת צעד רק אחרי שהלקוח אישר אותו.
לפי ההודעה, יש תהליכי פיקוח וניטור, כולל פיקוח מוגבר על תביעות בשלב ההשקה הראשוני. האחריות לא עוברת למכונה: סוליסיטורים מוסדרים, בשמם, נושאים באחריות הסופית לכל תוצרי המערכת ולכל מה שמשתבש. כמו כל משרד מוסדר, גם Garfield חייב להחזיק ביטוח בהיקף מינימלי להגנה על לקוחות.
"רגע מכונן", עם עין פתוחה
מנכ״ל ה-SRA, פול פיליפ, כינה את האישור "רגע מכונן" לשירותים המשפטיים בבריטניה. לדבריו, הרגולטור לא יכול לסגור את הדלת בפני חידושים שעשויים להביא תועלת גדולה לציבור, ובמיוחד בהנגשת השירות המשפטי. מנגד הוא הודה שהסיכונים של משרד שמבוסס על AI חדשים, ושהרשות תעקוב מקרוב אחרי המודל, שכנראה יהיה הראשון מבין רבים.
העמדה הרחבה של ה-SRA, כפי שהיא מנוסחת בהודעה, היא לעודד מודלים חדשים כי שירותים מבוססי AI יכולים להיות טובים, מהירים וזולים יותר, ובלבד שההגנות לצרכן לא ידוללו.
מה נלמד מהמבנה
המקרה של Garfield מראה איך רגולטור מקצועי ניגש לשאלה בלי לשנות את הכללים עצמם. הוא לא יצר מסלול חדש למשרדי AI, אלא בדק אם המודל יכול לעמוד בכללים הקיימים: סודיות, ניגוד עניינים, ביטוח ואחריות אישית של עורך דין בשמו. התחום שנבחר צר ומוגדר היטב, גביית חובות קטנים, והיכולת המסוכנת ביותר, איתור פסיקה, נחסמה לגמרי. זו תבנית שכדאי לשים אליה לב בכל מקום שבו נשאלת השאלה אם ואיך מותר לתת שירות משפטי באמצעות מערכת אוטומטית.