קן קראצ'פילד, יועץ ומנהל ותיק בשוק המידע המשפטי, טוען בטור אורח ב-LawSites שמודלי השפה הגדולים בדרך להפוך לסחורה (commodity). לדבריו, בדיוק כמו בפלדה של סוף המאה ה-19, הערך הכלכלי יעבור מבוני המודלים אל מי שמשתמשים בהם כדי לפתור בעיות, ובכללם חברות הליגל-טק.
מי כותב
הטור פורסם ב-22 בספטמבר. קראצ'פילד הוא מייסד ומנכ"ל Spring Forward Consulting, שמייעצת למשקיעים, לסטארט-אפים בליגל-טק, למשרדי עורכי דין ולאחרים. לפי הביוגרפיה שלו הוא התחיל כמתמחה ב-LexisNexis ועבד גם ב-Thomson Reuters, ב-Bloomberg, ב-Dun & Bradstreet וב-Wolters Kluwer. כדאי לזכור את ההקשר: מי שמייעץ לחברות שבונות על המודלים מציג תרחיש שבו דווקא הן ירוויחו. בתחתית הטור צוין שנעשה שימוש ב-AI בכתיבתו.
האנלוגיה: קרנגי, אידס ובסמר
קראצ'פילד חוזר לסיפור של אנדרו קרנגי. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 זכתה Keystone Bridge, החברה שבה עבד, בחוזה לבניית גשר אידס על המיסיסיפי בסנט לואיס. המהנדס ג'יימס אידס התעקש על פלדה ברכיבים מרכזיים, וזה דחף את קרנגי לייצור פלדה.
המפנה הטכנולוגי היה שיטת בסמר, שרשם עליה פטנט הממציא האנגלי הנרי בסמר ב-1856, והייתה השיטה הזולה הראשונה לייצור המוני של פלדה. השיטה הורידה את מחיר הטונה מכ-40 ליש"ט ל-6 עד 7 ליש"ט, וקרנגי פתח ב-1875 מפעל שהתבסס עליה.
לפי קראצ'פילד, הפלדה אפשרה גורדי שחקים, מסילות, מכוניות ואוניות, אבל גם הפכה לסחורה. התחרות שחקה את המרווחים, המחירים היו תנודתיים, והממשל האמריקאי נדרש למכסים, להלוואות ולסובסידיות כדי להגן על הענף. קרנגי התעשר, אבל גם פורד, ג'נרל מוטורס, יצרני מכשירי החשמל, חברות הבנייה וקבלני הביטחון, כלומר מי שיישמו את הפלדה. הוא מזכיר גם את ההשוואה של ביל הנדרסון מ-2021 בין שוק השירותים המשפטיים לתעשיית הרכב בסביבות 1905.
מה יוריד את מחיר המודלים
לפי הטור, זיקוק (distillation) ומודלים עם משקלים פתוחים כבר מתחילים לצמצם את המחסור. יותר מרכזי נתונים ומחשוב יעיל יותר עשויים להפוך את המודלים לזמינים בשפע, עם מבחר רחב ברמות איכות. קראצ'פילד מעריך שהתחרות עלולה לאלץ את OpenAI ואת Anthropic להוריד מחירים, ושמודלים פתוחים ברישיון קוד פתוח יוסיפו לחץ על המרווחים.
הוא מוסיף שהגנה מכסית קשה יותר בתוכנה מאשר בפלדה. מגבלות אמריקאיות לא ימנעו מעסקים באיחוד האירופי או בקנדה להשתמש במודלים סיניים מזוקקים, ומדינות יכולות לבחור מודלים מקומיים או של שותפות סחר חדשות.
מי ירוויח
השורה התחתונה של קראצ'פילד היא שעורכי דין לא רוצים "מודל טוב יותר" אלא פתרון: טיעון חזק יותר, עסקה מהירה יותר, תנאי חוזה טובים יותר. לכן, לדבריו, המודל החזק ביותר לא תמיד יידרש, ומודלים קטנים, ייעודיים, פתוחים או מאוחסנים באופן פרטי עשויים להספיק לבעיות רבות. כבר ב-2025 הודיעה Harvey שהיא משלבת בפלטפורמה מודלים של Anthropic ו-Google לצד OpenAI, בטענה שאין עוד מודל אחד שהוא הטוב ביותר.
מכאן הוא גוזר שהמנצחים יהיו השחקנים במורד הזרם, ובהם הליגל-טק. אפילו מה שמכונה בזלזול "עטיפות AI" (AI wrappers) עשוי, לפי הערכתו, להפוך לעסק עם מרווחים גבוהים יותר, בדומה ליצרני הרכב מול ספקי חומרי הגלם. הוא משאיר פתוחה גם את השאלה אם OpenAI ו-Anthropic יהפכו לספקיות חשובות אסטרטגית אך דמויות-סחורה, שיזדקקו בעצמן להגנה או לסובסידיות. OpenAI, מצדה, הציגה לאחרונה את Astra for Law, תצורה משפטית של GPT-6 Astra.
הטיעון כולו אנלוגי, ונשען על השוואה היסטורית ולא על נתוני שוק עדכניים. הוא נכתב על רקע הערכות שווי פרטיות חריגות של OpenAI ו-Anthropic, שקראצ'פילד מזכיר בתחילת הטור.
עוד בנושא
- Harvey עוברת למודלים מרובים: Anthropic ו-Google מצטרפות ל-OpenAI בפלטפורמה
- OpenAI מציגה את Astra for Law: אינדקס משפטי של 230 מיליון כתובות ו-26 תוספים של ספקים
- עוז בן-עמרם: משרדי עורכי הדין עוברים מבחירת ספק לניהול גישה ישירה ל-Claude
- ד"ר אסף שפנייר: מנוי ה-AI הקבוע מסובסד, והחיוב לפי שימוש בדרך