ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה ב-18 בספטמבר נוסח מעודכן ומקיף של גילוי הדעת את/60/24 בנושא שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. השינוי המהותי ביותר הוא המעמד: לפי הנוסח החדש, אי-עמידה בהוראות גילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות.
ממסמך מקדים לרף מינימום
גילוי הדעת המקורי פורסם לפני כשנתיים והוגדר "מקדים וראשוני". לפי תקציר החידושים שפרסמה הלשכה, הנוסח הקודם כבר צוטט בפסיקה, התקבל בפועל כמקור נורמטיבי ואף שימש בסיס להטלת סנקציות. הנוסח החדש מגדיר את הקווים המנחים כ"רף מינימלי" לעמידה בחובות האתיות.
בנוסח המלא, סעיף 4 קובע שאי-עמידה עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרת החובות האתיות בקשר לשימוש בכלים. מנגד, עמידה בהוראות תהווה אינדיקציה משמעותית להתנהלות אתית וסבירה, אך לא תפטור מהפעלת שיקול דעת פרטני. בהערות השוליים נשענת הוועדה, בין היתר, על בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.2025), וממנו מצטטת את הקביעה שעורך דין המגיש כתב בי-דין שתוכנו בדוי, תוך הסתמכות על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו כלפי הלקוח, בית המשפט, הצד שכנגד והמקצוע.
הגדרות חדשות: סוכן AI, פלטפורמה פתוחה וסגורה, התממה
הנוסח מוסיף פרק הגדרות מפורט. סוכן בינה מלאכותית (AI Agent) מוגדר בסעיף 9 כמערכת שמסוגלת לפעול במידה מסוימת של אוטונומיה, לתכנן רצפי עבודה, לבחור כלים ולפעול מול מערכות חיצוניות בלי התערבות אנושית. סעיפים 10 ו-11 מבחינים בין פלטפורמה פתוחה לסגורה. פלטפורמה סגורה היא כזו שלגביה יש התחייבויות חוזיות ברורות של הספק ואמצעים ארגוניים וטכניים לשמירה על המידע, כך שלא ישמש לאימון המודל. הסיווג נעשה לפי תנאי ההתקשרות בפועל, סוג החשבון וההגדרות, ולא לפי הכינוי השיווקי של המוצר.
עוד נוספו הגדרות ל"תוצר AI", ל"מידע מוגבל" ול"התממה". לפי התקציר, נקודת המוצא היא הימנעות מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, גם כשבוצעה התממה שאינה מספקת. אם עורך דין מבקש בכל זאת לעשות זאת, נדרשת הסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית של הלקוח, ולא הסכמה כללית. בהקשר הסודיות מפנה הנוסח לכללים 19 ו-21 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. גם בבריטניה נקבע שהעלאת מסמכי לקוח לכלי AI פתוח היא הפרת סודיות, ועל הפסיקה הזו דיווחנו במרץ.
אוריינות, אימות וחובות משרדיות
הנוסח מעגן חובת "אוריינות AI" (סעיף 24): עורך דין צריך להבין מהו תוצר AI, איך בודקים את מהימנותו, איזה מידע מותר להזין ומה המשמעות של תנאי השימוש ושל שימוש חוזר בנתונים. חובת האימות הוקשחה: לפי התקציר, כל תוצר AI טעון אימות עצמאי ויסודי לפני שימוש מקצועי, כולל העברה ללקוח או הגשה לבית המשפט, והאחריות לתוכן רובצת על עורך הדין בלבד. הנוסח קושר זאת במפורש לאיסור בכלל 34(א) לכללים להעלות טענה עובדתית או משפטית ביודעין שאינה נכונה.
פרק חדש עוסק בחובות ארגוניות של משרדים: אחריות הנהלה ופיקוח, נהלים פנימיים, הכשרת עובדים, בדיקת ספקים, הרשאות גישה וחומות סיניות. התקציר מדגיש שנדרשות בקרות טכנולוגיות בפועל ולא רק נהלים על הנייר. בנושא שקיפות, לא כל שימוש ב-AI מחייב גילוי ללקוח, אבל שימוש שמהותי לדרך הייצוג, משפיע על החלטות, רלוונטי לשכר הטרחה או כפוף להנחיות הלקוח מחייב שקיפות.
קו אדום לסוכנים
הפרק על מערכות אוטונומיות וסוכני AI קובע, לפי התקציר, שאין לאפשר למערכת לקבל החלטות משפטיות מהותיות, למסור ייעוץ עצמאי, לבצע פעולות ייצוג או לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. ככל שרמת האוטונומיה עולה, כך גוברת החובה לבחון את היקף הגישה למידע ואת מנגנוני הבקרה. הוועדה מסמנת גם נושאים שעשויים לחייב חידוד בהמשך, ובהם אוטונומיה גוברת של סוכנים, אותנטיות, הונאות ודיפפייקים.
במכתב לחברי הלשכה כתב יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ, שהטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול הדעת המקצועי ואת האחריות האישית של עורך הדין לתוצר עבודתו.
עוד בנושא
- בג״ץ דחה עתירה שנשענה על פסקי דין בדויים, והזהיר: בפעם הבאה הסנקציה היא חובה
- ועדת האתיקה הארצית: תמלול אוטומטי של שיחה דינו כהקלטה, וכפוף לכלל 22
- חיסיון עורך דין-לקוח ו-AI: הטענה ש"הבינה המלאכותית אינה עורך דין" ומה אומרות ועדות האתיקה
- בית דין בבריטניה: העלאת מסמכי לקוח ל-ChatGPT מפרה סודיות ומוותרת על החיסיון