בסקר עובדים שערכה מקינזי בארה״ב, תחום המשפט, הסיכונים והציות היה היחיד שבו פחות ממחצית העובדים הביעו עמדה חיובית כלפי בינה מלאכותית יוצרת. הנתון מופיע בדוח Superagency in the Workplace, ופיטר דאפי, יועץ ליגל-טק, מציע לא למהר להסיק ממנו שעורכי הדין פשוט מתנגדים.
מה נמדד
הדוח של מקינזי עוסק באימוץ GenAI במקום העבודה. אחד הנתונים שבו מבוסס על סקר עובדים אמריקאים שנערך באוקטובר ובנובמבר 2024, עם 3,002 משיבים. התשובות פולחו לפי תחום עיסוק, והוצלבו עם הערכה קודמת של מקינזי מיוני 2023 לגבי הפוטנציאל הכלכלי של GenAI בכל תחום.
התוצאה בולטת: משפט, סיכונים וציות היה התחום היחיד שבו שיעור העובדים עם עמדה חיובית כלפי GenAI ירד מתחת ל-50%.
הסתייגות מהניסוח
דאפי, מייסד חברת הייעוץ TITANS וכותב הניוזלטר Legal Tech Trends, ניתח את הנתון בגיליון מ-4 באפריל. לדבריו, ייתכן שחלק מההסבר נמצא בניסוח השאלה. אחת מאפשרויות התשובה בסקר, זו שמכונה "Gloomer", אומרת שמעל לכל, GenAI צריך להיות במעקב ובשליטה הדוקים. דאפי מעריך שאנשי משפט, סיכונים וציות, שזה בדיוק התפקיד שלהם, בחרו בה בשיעור גבוה, ושבחירה כזו נספרה בסקר כעמדה שלילית.
הוא לא פוסל הסברים אחרים, כמו התנגדות לשינוי או חשש מהטכנולוגיה, אבל סבור שעיצוב הסקר והפרשנות שלו אחראים לחלק ניכר מהפער. המסקנה שלו מעשית: מי שמוביל הטמעת AI במחלקה משפטית או במשרד צריך להביא בחשבון היסוס אמיתי בקרב המשתמשים, גם אם הוא קטן ממה שהגרף מראה.
למה זה רלוונטי
הנתון חשוב פחות כציון ויותר כתזכורת לאופן שבו נמדדת "התנגדות". עורך דין שדורש בקרה, אימות מקורות ומדיניות שימוש לא בהכרח פסימי לגבי הטכנולוגיה. הוא עושה את מה שהתפקיד שלו מחייב. מי שמתכנן הדרכות או פיילוטים במשרד יכול להפיק יותר משאלות על תנאי השימוש שאנשים צריכים כדי לסמוך על הכלי, מאשר משאלה כללית אם הם בעד או נגד.