משרד התובע המחוזי של מחוז נבדה (Nevada County) שבצפון קליפורניה הגיש לבית המשפט לערעורים כתב תשובה שבו שלושה מתוך שמונה פסקי הדין שצוטטו אינם קיימים. ההגנה טוענת שמדובר בתוצר של בינה מלאכותית שלא נבדק, ומבקשת מבית המשפט העליון של קליפורניה להורות על בירור ועל סנקציות נגד התביעה.
מה היה בכתב התשובה
ההליך נסב על קייל קיולר (Kyle Kjoller), שהוחזק במעצר לפני משפט. באוגוסט 2025 הגישו עבורו הסנגוריה הציבורית של המחוז והארגון Civil Rights Corps עתירת הביאס קורפוס לבית המשפט לערעורים של המחוז השלישי. ב-4 בספטמבר הגיש התובע המחוזי תשובה לעתירה.
לפי בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, מתוך שמונה פסקי הדין שצוטטו בתשובה, שלושה אינם קיימים ושלושה אחרים קיימים אך אינם קובעים את מה שיוחס להם. חלק ממראי המקום הובילו לפסקי דין אזרחיים שאין להם קשר לעניין, אחד על תניות בוררות ואחר על ביטוח רכב. התשובה גם הסתמכה על סעיף בחוקה של קליפורניה (Art. I, §28(b)(13)) שעוסק בפיצוי לנפגעי עבירה, ולא במעצר.
התובעת שחתמה על המסמך אימתה "תחת עונש של עדות שקר" שקראה אותו ושתוכנו נכון.
הכחשה, ואז עוד תיקים
ההגנה ביקשה מבית המשפט לערעורים לברר איך נוצרו הציטוטים ולשקול סנקציות. לפי הבקשה, בכירה במשרד התובע התקשרה לסנגור, ביקשה ממנו למשוך את הבקשה ורמזה שהוא עצמו עלול להיות חשוף להליך משמעתי. בית המשפט דחה את הבקשה ב-19 בספטמבר ללא נימוק. בהגשה נוספת טען המשרד שאין מדובר בפסקי דין מזויפים אלא ב"ציטוטים שגויים" של פסקי דין אמיתיים. התובעת הסבירה לסנגורים שהחליפה בין לשוניות פתוחות בדפדפן, והכחישה שימוש ב-AI.
בהמשך התברר, לפי אותה בקשה, שהמשרד הגיש מסמכים עם ציטוטים מומצאים בשני תיקים פליליים נוספים לפחות. באחד מהם, People v. Turner, השופט העיר מיוזמתו שהמסמך נראה כתוצר של AI ואמר שכולם צריכים להיות "על המשמר". נציגת התביעה ביקשה מבית המשפט להתעלם מאותו מסמך. כתב התשובה בעניין קיולר הוגש שבוע לאחר מכן.
ב-20 באוקטובר מחק בית המשפט לערעורים את העתירה כתיאורטית, אחרי שקיולר זכה לדיון שחרור חדש, ודחה שוב את בקשת הסנקציות בלי לנמק. ב-30 באוקטובר הוגשה לבית המשפט העליון של קליפורניה בקשת רשות ערעור (S293723), שמבקשת להחזיר את התיק לערכאה הקודמת עם הוראה להוציא צו לגילוי טעמים מדוע לא יוטלו סנקציות.
מי הצטרף, ומה הודה המשרד
ב-21 בנובמבר הוגש מכתב amicus מטעם פרופסורים, מדענים וחוקרים בתחומי משפט פלילי ובינה מלאכותית. לפי המכתב, זו הטענה הידועה הראשונה לכך שמשרד תביעה הגיש אסמכתאות לא קיימות שנראות כתוצר של AI. המכתב מציין שמשרד התובע ממשיך לטעון שלא השתמש ב-AI בהליך של קיולר, אך הודה, בדיעבד, ששימוש ב-AI גרם לציטוטים שגויים בהליך פלילי אחר. החתומים גם מפנים למאגר של החוקר Damien Charlotin, שמנה נכון ל-20 בנובמבר 569 החלטות שיפוטיות בתיקים עם תוכן מוזה של AI.
ב-1 בדצמבר הצטרף איגוד הסנגורים הציבוריים של קליפורניה, שמונה לדבריו יותר מ-4,000 חברים. האיגוד מצביע על פער: בעניין People v. Alvarez (2025) הוטלו סנקציות על סנגור שהודה בציטוט פסיקה מומצאת, התנצל ופרש מהייצוג, והוא אף הופנה ללשכת עורכי הדין של המדינה. כאן, לטענת האיגוד, התביעה לא הודתה ולא התנצלה. האיגוד מוסיף שדווקא תובעים צריכים הרתעה חזקה יותר, כי טעויות שלהם עלולות לא להתגלות כלל בהליכים פליליים מהירים ועמוסים.
הנקודה המקצועית
הבעיה אינה מקומית: גם נשיא בית המשפט הגבוה באוסטרליה אמר לאחרונה ששופטים נאלצים לשמש ״מסננים אנושיים״ לטיעונים שנוצרו במכונה.
הפרשה אינה עוד מקרה של עורך דין עמוס שהעתיק תשובה של צ'טבוט. מדובר בגוף שמבקש לשלול חירות, בטיעון שנחתם תחת אזהרה, ובתגובה שבחרה להכחיש במקום לתקן. בתי המשפט בקליפורניה כבר קבעו, בעניין Noland v. Land of the Free (2025) שמצוטט בבקשה, שחובה בסיסית של עורך דין היא לקרוא את האסמכתאות שהוא מצטט. השאלה שעומדת עכשיו לפני בית המשפט העליון של המדינה היא אם החובה הזו נאכפת באותה מידה גם כלפי התביעה.