לפי מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, ב-2024 מודל שפה גדול כמו ChatGPT, Claude או Gemini יכול היה לבצע לבדו לפחות 17% מהמטלות הטיפוסיות של העובד הישראלי הממוצע. עם כלי עזר כמו גישה לאינטרנט ולמאגרי נתונים, השיעור מגיע לכ-51%.
מה נמדד
המחקר, "מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי", נכתב בידי מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק. החוקרים הצליבו את היכולות של שני דורות של מודלי שפה, לפני השקת GPT-4 ואחריה, עם נתוני סקרי כוח אדם מהשנים 2023 ו-2024.
המדד המרכזי הוא "חשיפה": איזה חלק מהמטלות הטיפוסיות של משלח יד מסוים מודל שפה יכול לבצע בחצי מהזמן שדרוש לעובד אנושי לפחות, בלי לפגוע באיכות. לצידו נבנה מדד "השלמתיות", שבודק אם המשימה עדיין דורשת מעורבות אנושית. השילוב מבחין בין מקצועות שבהם ה-AI צפוי לעזור לעובד לבין מקצועות שבהם הוא עלול להחליף אותו.
לפי הדוח המלא, החשיפה של העובד הממוצע עלתה בכ-5 נקודות אחוז לפחות בין 2023 ל-2024. לפי החוקרים, העלייה נובעת כמעט כולה מהתקדמות טכנולוגית, ולא משינוי בהרכב המקצועות במשק.
מי בסיכון
העלייה החדה ביותר נרשמה דווקא במקצועות עם השלמתיות נמוכה, כלומר באלה שבהם קל יותר להחליף את העובד. פיננסים, מינהל ציבורי ומסחר מאופיינים בחשיפה גבוהה ובתחליפיות גבוהה במיוחד. הוראה ורפואה חשופות גם הן, אבל שם העובדים צפויים לקבל עזרה ולא להיות מוחלפים.
נשים חשופות יותר מגברים. יותר מרבע מהנשים העובדות נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר להחלפה, לעומת פחות מחמישית מהגברים. הפער הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שם החשיפה של נשים גבוהה בערך פי שניים מהממוצע.
הממצא שהחוקרים מציגים כחשוב ביותר: בניתוח רב-משתני נמצא קשר מובהק בין חשיפה גבוהה לבין סיכוי גבוה יותר להיות מובטל או להתייאש מחיפוש עבודה, בעיקר במקצועות עם השלמתיות נמוכה. "כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו", אמר אפשטיין בהודעה לעיתונות. בראיון ל-N12 הוסיף שמי שלא יתחיל להשתמש בבינה מלאכותית יישאר מאחור.
החוקרים מציינים בעצמם כמה מגבלות. המחקר ממפה חשיפה לפי משלח היד המדווח, ולא את השימוש בפועל. הוא מתמקד במודלי שפה בלבד. ומדד החשיפה העדכני ביותר מבוסס על יכולות שנחשבות כמעט מיושנות כבר בעת הפרסום.
ומה לגבי עורכי דין
המחקר החדש לא מפרט נתונים על עריכת דין כמקצוע נפרד. אבל מחקר קודם של מרכז טאוב, שפורסם במאי 2024 ותקצירו מופיע ב-דוח מצב המדינה 2024, מצא שענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים הוא מהחשופים ביותר במשק, ושיותר מ-90% מהעובדים בענפים האלה נמצאים במקצועות עם חשיפה גבוהה מהממוצע. לפי אותו תקציר, ה-AI צפוי להחליף בענף הפיננסים והביטוח סוכנים ואנליסטים רבים, וגם חלק מרואי החשבון ואנשי המקצוע המשפטיים.
המחקר מ-2024 העריך אז שכ-30% מהעובדים בישראל, כ-1.3 מיליון איש, נמצאים בחשיפה "חיובית" שצפויה לשפר את עבודתם, ושעבור כ-23%, כמיליון עובדים, ה-AI מהווה סיכון למשרה. המחקר החדש מוסיף לתמונה הזאת את הממד של קצב השינוי, ואת הסימנים הראשונים לכך שההשפעה כבר מופיעה בנתוני התעסוקה.