מאמר ניתוח שפורסם ב-18 בפברואר באתר The Legal Wire טוען שבינה מלאכותית אינה חדשה בעולם הטכנולוגיה המשפטית, ושההבדל בין החברות שהצליחו לבין אלה שנעלמו נעוץ פחות בטכנולוגיה ויותר באסטרטגיה. הכותבת, Nicola Taljaard, עורכת דין לדיני תחרות ממייסדות האתר, בוחנת את הטענה דרך שני מקרי בוחן: Westlaw ו-LegalZoom.
שני דורות של שחקנים
לפי המאמר, חברות ליגל-טק ניסו כלים מבוססי AI כבר בשנות האלפיים ובתחילת העשור הקודם. הכותבת מבחינה בין המאמצים המוקדמים, שפתרו בעיות יסוד, לבין השחקנים של היום. בין המוקדמים היא מונה את LexisNexis ו-Westlaw, שבנו מאגרים מקיפים לאנשי מקצוע, את LegalZoom, שהתמקדה בנגישות לצרכנים ולעסקים קטנים, ואת ROSS Intelligence, שאימצה גישה של "AI תחילה".
ROSS, אגב, הייתה בשבועות האחרונים במרכז הכרעה אחרת: ב-11 בפברואר קבע בית המשפט הפדרלי בדלאוור שהיא הפרה זכויות יוצרים של Thomson Reuters כשאימנה את מנוע החיפוש שלה על חומר שנגזר מתקצירי Westlaw, ודחה את טענת השימוש ההוגן שלה.
Westlaw: השחקן הקלאסי
המאמר מתאר את Westlaw, שנוסדה ב-1975, כדוגמה המובהקת ל"שחקן ליגה גדולה". לפי הכותבת, המוצר התפתח מחיפוש בוליאני לחיפוש בשפה טבעית, דרך WestlawNext ב-2010 ועד Westlaw Edge ב-2018, עם ניתוח ליטיגציה ובדיקת אסמכתאות. הגב הכלכלי של Thomson Reuters אפשר רכישות כמו HighQ ו-CaseLines, והשיווק נשען על אמינות, שיתופי פעולה עם פקולטות למשפטים ונוכחות בכנסים.
LegalZoom: הדרך ההפוכה
LegalZoom מוצגת כמודל המנוגד: אוטומציה של הליכים שגרתיים כמו צוואות ורישום חברות, עבור מי שאינו יכול להרשות לעצמו עורך דין. הכותבת מציינת התרחבות למנויים ולייעוץ עם עורכי דין, לצד תביעות ייצוגיות ועזיבה פתאומית של מנכ"ל. לפי המאמר, החברה נשענה על הון סיכון ועל הנפקה ב-2021, שהיקפה לפי הכותבת 535 מיליון דולר.
ארבעת התנאים
המסקנה של Taljaard היא שהשוק מתגמל חברות שמזהות כאב ספציפי ופותרות אותו. היא מזקקת ארבעה גורמים: קהל יעד מוגדר היטב, טכנולוגיה שמכוונת לצורך מוגדר של הלקוח, שיווק שמותאם לקהל, ומימון שמתאים לשאיפות, הון סיכון לצמיחה מהירה או גב תאגידי לחדשנות הדרגתית.
ראוי לציין שהמאמר נשען על שני מקרי בוחן בלבד, ואינו מציג נתונים כמותיים כמו נתח שוק או צמיחה בהכנסות לתמיכה במסקנותיו.