דיקנית WashU ב-Bloomberg Law: פקולטה למשפטים בלי הכשרת AI מפקירה את הדור הבא

איור: סירת משוטים שכבר יצאה למים בלי משוטים, והמשוטים נשארו על החוף, כמשל לבוגרי משפטים שיוצאים לעבודה בלי הכשרה ב-AI

Stefanie Lindquist, דיקנית בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס (WashU Law), ו-Oliver Roberts, מנהל שותף של ה-AI Collaborative בפקולטה, פרסמו ב-17 באוקטובר מאמר דעה ב-Bloomberg Law. הטענה שלהם: פקולטות למשפטים שלא מלמדות AI באופן מקיף לא מכינות את הסטודנטים לעבודה בפועל, וחושפות אותם להפרות אתיות ולרשלנות.

הטיעון: מקצוע ליבה, לא קורס בחירה

לפי המאמר, AI כבר משנה את החובות האתיות של עורכי דין, את סטנדרט המיומנות הנדרש מהם ואת תהליכי העבודה עצמם. לכן, לדעת הכותבים, אין מקום ללמד אותו בקורס בחירה מזדמן. הוא צריך להיות חלק מתוכנית הליבה.

הכותבים מבססים את הטענה על ממדי התופעה: לדבריהם, מאז 2023 הוגשו לבתי המשפט יותר מ-280 מסמכים שכללו ציטוטים מומצאים שיצר AI. הם מוסיפים שלפי מבדקים של OpenAI עצמה, מודל ההסקה o3 "הזה", כלומר המציא מידע, ב-33% מהמקרים, ו-GPT-4.5 טעה בשאלות עובדתיות בשיעור של 37.1%. ChatGPT, הם מציינים, הוא כלי ה-AI הגנרטיבי הנפוץ ביותר בקרב עורכי דין. על כלי שנועד לתפוס ציטוטים כאלה לפני ההגשה דיווחנו כאן.

שתי דוגמאות מבתי המשפט

הדוגמה הראשונה מוויומינג: עורך דין שהגיש לבית משפט פדרלי ציטוטים מומצאים שנוצרו ב-AI נקנס. לפי הכותבים, הוא אמר שמעולם לא השתמש ב-AI לשאלות משפטיות לפני כן, ושרק אז שמע לראשונה על המונח "הזיות AI". גם עורכת הדין המקומית שחתמה על כתבי הטענות נקנסה.

הדוגמה השנייה נוגעת להליך שבו Anthropic הייתה צד: עורך דין במשרד מוביל השתמש ב-Claude כדי לעצב הפניה למאמר אקדמי אמיתי, והכלי יצר כותרת ושמות מחברים שגויים, שמצאו את דרכם לכתב טענות שהוגש לבית המשפט. הדוגמה ממחישה שגם משרד גדול, עם כלי מתקדם ומאמר קיים, לא מחוסן מפני הטעות.

הכותבים מזכירים גם פרופסור למשפטים באוניברסיטת בריטיש קולומביה שטען ב-2024 שבגלל מגבלות Lexis+ AI, כדאי לדחות את הפצתו לסטודנטים.

מה הם מציעים ללמד

ההמלצות במאמר כוללות התנסות מעשית שבה הסטודנטים בוחנים בעצמם את היתרונות ואת המגבלות של הכלים, הבנה טכנית בסיסית של מודלי שפה גדולים ושל הסיבות להזיות, לימוד ההנחיות האתיות החלות על שימוש ב-AI, כולל האחריות של עורך דין שחותם יחד עם אחר על מסמך, והמשך פיתוח של כישורי ניתוח וכתיבה משפטיים מסורתיים, שבלעדיהם אי אפשר להעריך את מה שהמכונה מייצרת. כלים שעדיין אינם אמינים, לפי הכותבים, צריך ללמד דווקא כדי להסביר מדוע.

כמה פקולטות באמת מלמדות AI

השאלה כמה בתי ספר למשפטים כבר משלבים AI שנויה במחלוקת עוד מ-2024. כוח המשימה של לשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA) לענייני משפט ו-AI פרסם אז סקר שלפיו 55% מהפקולטות שהשיבו מציעות קורסים ייעודיים ל-AI. אבל כפי שהראה Bob Ambrogi ב-LawSites, רק 29 מתוך 200 דיקנים השיבו, כך שמדובר בכ-16 פקולטות, בערך 8% מבתי הספר המוסמכים. כותבי הסקר עצמם ציינו שהמדגם קטן וכנראה מוטה לטובת פקולטות פעילות בתחום.

בבדיקה נוספת, Ambrogi ספר 62 פקולטות אמריקאיות עם קורסים הקשורים ל-AI, כ-31% מהפקולטות בארה"ב, לפי רשימה שמנהלים פרופסורים בתחום. ברבות מהן מדובר בקורס אחד בלבד, וחלק מהקורסים עוסקים בשאלות משפט ומדיניות ולא בעבודה מעשית עם הכלים. הפער בין המספרים האלה לבין הדרישה במאמר של Lindquist ו-Roberts, הכשרה לכל סטודנט ולא לבוחרים בלבד, הוא בדיוק הנקודה שהם מבקשים לסמן.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.