מאמר שפורסם ב-11 בדצמבר ב-Artificial Lawyer טוען שכלי AI חינמיים או ציבוריים עלולים לעלות ליועצים משפטיים בחברות יותר ממה שהם חוסכים, בעיקר בגלל חשיפת מידע חסוי. חשוב לדעת מי כותב: זהו מאמר ממומן של LexisNexis, ספקית שמוכרת בדיוק את החלופה שהוא ממליץ עליה.
מי עומד מאחורי הטיעון
המאמר נכתב בידי Ellen Traweek, מנהלת שיווק ב-LexisNexis בארצות הברית, ומסומן באתר כתוכן מקצועי ממומן. לאורכו מוזכרים מוצרי החברה, Lexis+ AI ו-Protégé. זה לא מבטל את הטיעונים, חלקם מוכרים היטב, אבל כדאי לקרוא אותם כעמדה של ספק.
הסיכונים שהמאמר מונה
הטענה הראשונה נוגעת לנתונים. לפי הכותבת, מערכות AI ציבוריות עשויות לשמור את מה שמזינים אליהן או ללמוד ממנו, וכך לחשוף מידע חסוי או מידע המוגן בחיסיון עורך דין ולקוח. היא מוסיפה שגם הנחיות שהוסרו מהן פרטים מזהים, כשהן מצטברות בשרתים של צד שלישי, עלולות לחשוף אסטרטגיה, מבנה עסקה או חשיפה רגולטורית. ועוד טענה: מידע שיצא מהסביבה המאובטחת של החברה כבר אינו בשליטתה, ועלול להיות חשוף לגילוי מסמכים בהליך.
הטענה השנייה נוגעת לדיוק. המאמר מזכיר את פרשת Mata v. Avianca בבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק (תיק 1:22-cv-01461), שבה עורכי הדין של התובע הגישו אסמכתאות שהמציא ChatGPT. השופט P. Kevin Castel הטיל עליהם סנקציה של 5,000 דולר ביוני 2023. לטענת הכותבת, במחלקה משפטית פנימית הנזק עלול להיות גדול יותר, כי טעות כזו יכולה להיכנס להחלטות עסקיות כמו אסטרטגיית מיזוג ולהתגלגל בתוך הארגון.
הטענה השלישית היא "פער ממשל": המחלקה המשפטית אחראית להחלטות שמבוססות על AI, אבל לא תמיד יכולה לבדוק איך הכלי פועל, על מה אומן ומה מקור הנתונים שלו. המאמר מפנה בהקשר זה לחוות הדעת הפורמלית 512 של לשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA) מ-2024, שלפי הכותבת מחייבת עורכי דין להבין את היכולות והמגבלות של כלי ה-AI שהם משתמשים בהם.
מה מומלץ, ומה כדאי לבדוק בעצמכם
ההמלצות במאמר: כלים עם Zero Data Retention, כלומר מדיניות שלפיה הספק אינו שומר את הקלט והפלט אחרי העיבוד; עמידה בתקני SOC 2 Type II ו-ISO/IEC 42001; מקורות משפטיים מאומתים; ובדיקה של כל תוצר, כולל אסמכתאות, עם יכולת להתחקות אחריו.
המאמר מביא גם נתונים, אבל מקורם בספק עצמו: מחקר של Forrester Consulting שהוזמן על ידי LexisNexis מיוני 2025 מדבר על החזר השקעה של 284% בתוך שלוש שנים, והכותבת עצמה מציינת שמדובר בארגון מורכב היפותטי ולא בלקוח אמיתי.
גם בלי לקבל את המסקנה השיווקית, יש כאן רשימת בדיקה סבירה לכל מחלקה משפטית: האם הכלי שבשימוש העובדים משמש לאימון מודלים, כמה זמן נשמר המידע, מה כתוב בהסכם עם הספק על סודיות ושיפוי, ומי אחראי לבדוק אסמכתאות לפני שהן יוצאות החוצה. את השאלות האלה כדאי לשאול גם על גרסה חינמית מול גרסה ארגונית של אותו כלי, ולא רק על ספק כללי מול ספק משפטי.
עוד בנושא
- LexisNexis פותחת את Protégé לכלל המשתמשים בארה"ב: עוזר AI אישי עם יכולות סוכן
- LexisNexis מוסיפה ל-Protégé ממשק קולי וסוכני הסקה, בפתיחת Legalweek בניו יורק
- LexisNexis משיקה את Protégé בבריטניה ו-Litera מציגה את Lito: סוכני AI בתוך הכלים הקיימים