ריצ׳רד טרומנס, מייסד האתר Artificial Lawyer, פרסם ב-16 בדצמבר מסגרת שמחלקת את הדרכים שבהן משרדי עורכי דין משלבים AI לשלושה מודלים עסקיים. הטענה המרכזית שלו צנועה מהכותרת: אין מודל מנצח, אבל כבר אי אפשר להניח שהדרך היחידה היא להוסיף כלי AI למשרד הקיים ולהמשיך כרגיל.
הכרכרה, הסוסים ומנוע הסילון
הניתוח בנוי על דימוי של כרכרה. במודל הראשון, שטרומנס מכנה Big Law בעל מינוף גבוה, הסוסים הם צבא עורכי הדין הזוטרים שמייצר את רוב השעות לחיוב, העגלון הוא השותפים, הכרכרה היא העסק כולו, הנוסעים הם הלקוחות, וכלי ה-AI הם מנוע סילון שהוצמד מאחור. המנוע מאיץ משימות דחופות, משימות בעלות ערך נמוך ועבודה שלא מחויבת, בלי לפרק את המבנה.
טרומנס כותב במפורש שה-AI כאן לא נועד לחולל שינוי. היתרון ברור: מעט הפרעה לשגרה ורווחים מהירים במשימות קשות. החיסרון, לדבריו, מתחיל כשהכלי חזק מספיק כדי לרוץ מהר יותר מהסוסים. אז, בלשונו, נוצר בלגן, כי מבנה שנשען על שעות של זוטרים לא בנוי לעבודה שנעשית בחלק מהזמן. הוא מעיר שמשרדים קטנים יסתגלו לכך בקלות יחסית, ושמשרדים שעובדים על בסיס הצלחה בלבד ייהנו בעיקר מהיתרונות, כי אצלם מהירות היא רווח ולא אובדן הכנסה.
NewMod: מינוף נמוך, שכר קבוע
המודל השני הוא מה שהאתר מכנה NewMod, משרדים שנבנו מראש סביב AI. כאן ה-AI ועורכי הדין עובדים בגובה העיניים, לרוב בשכר טרחה קבוע. עורכי דין בכירים אחראים לאיכות ולקשר עם הלקוח, וה-AI נושא בחלק גדול מהעומס. משרדים כאלה, לפי טרומנס, מוקמים לא פעם על ידי מומחים בתחום משפטי מסוים.
היתרון הוא ניצול מלא יותר של הכלים והסרת חסמי יעילות. אם המשרדים האלה יגיעו לגודל, הוא כותב, הם עשויים לקחת מספיק נתח שוק כדי לשנות את התפיסה של הלקוחות לגבי מה אפשרי. החולשות: המודל נוטה להיות צר, ושכר קבוע לא תמיד מתאים לצרכים מורכבים שהולכים ומסלימים. טרומנס גם מעריך שה-Big Law עשוי לבלוע את הגישה הזו דרך הקמת יחידות נפרדות, כפי שעשה בעבר עם ALSP, ספקי שירותים משפטיים חלופיים, שהוקמו בין השאר מול המתחרים מה-Big Four.
שירות שכולו AI
המודל השלישי הוא AI לבדו. אחרי שהמערכת נבנית עם הנתונים, המעקות והתהליכים הנכונים, היא מטפלת בעבודה בלי עורכי דין, ולפי טרומנס זה הכיוון של הקצה הצרכני של השוק. זה המודל הקל והזול ביותר, ואולי החסכוני מכולם. הוא גם, כדבריו, המודל הרדיקלי והמסוכן ביותר: כשסכסוך מסלים היקף השירות מצטמצם, ותוצרים שאיש לא בודק יוצרים סיכון עסקי. טרומנס מודה שבשלב הראשון עדיין יידרשו עורכי דין כדי לוודא שהתוצרים נכונים.
שילובים, לא הכרעה
המסקנה של טרומנס היא שלכל מודל יש יתרונות וחסרונות, ושהישות החזקה ביותר עשויה להיות דווקא שילוב: משרד אחד שמחזיק כמה מחלקות, עבודה בנפח גבוה לצד ייעוץ מורכב, ומפעיל את המודל הראשון והשני זה לצד זה, ואם ירצה גם את השלישי. לגבי מחלקות משפטיות בחברות הוא מסתפק בהערה שמה שהן יכולות לבנות בתוך הארגון יהיה שונה.
ההקשר הרחב מופיע בתחזיות שפרסם האתר ב-18 בדצמבר: יותר משרדי NewMod יקומו ב-2026 עם אסטרטגיה של AI, מומחה משפטי ושכר קבוע, ורוב המשרדים ימשיכו לעבוד כמו ב-2025, אבל השאלה בהנהלות תעבור מ"האם המודל ישתנה" ל"מתי". שאלת התמחור כבר על השולחן גם אצל הגדולים: יום קודם לכן דווח ש-Goodwin הפכה למשרד הראשון שמטמיע ברמה גלובלית כלי של PERSUIT להשוואת מחירים בשכר טרחה קבוע. על השאלה אם 2026 תהיה שנת השכר הקבוע כתבנו בנפרד.
חשוב לקרוא את המסגרת כמו שהיא: דימוי להמחשה, לא מחקר אמפירי. אין בה נתונים או שמות של משרדים. הערך שלה למשרד ישראלי הוא כשאלה פנימית פשוטה: איזה מהמודלים אנחנו מפעילים היום בפועל, והאם מבנה השכר שלנו מתאים לו.
עוד בנושא
- האם 2026 תהיה שנת השכר הקבוע? AI מחזיר לשולחן את השאלה של שעת החיוב
- "מעדיף AI על פני עורך דין צעיר": הטיעון שמטריד את מודל ההכשרה במשרדים
- אנטי אינאנן: ההבטחה ש-AI ישאיר לעורכי הדין רק עבודה אסטרטגית לא תחזיק