שתי תביעות שהוגשו בסוף 2025 עוסקות באותה שאלה מזוויות שונות: על איזה מידע מותר לאמן מודל. בראשונה, Fastcase, שבבעלות Clio, תובעת את חברת ה-AI המשפטי Alexi בטענה שהשתמשה במאגר הפסיקה שלה בניגוד לרישיון. בשנייה, העיתונאי ג'ון קרירו וחמישה סופרים תובעים שש חברות AI על אימון מודלים על ספרים מוגנים.
Fastcase נגד Alexi: רישיון למחקר פנימי, שימוש מסחרי
לפי LawSites, Fastcase הגישה ב-26 בנובמבר תביעה לבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה (תיק 1:25-cv-04159, בפני השופט ריצ'רד ליאון). עילות התביעה הן הפרת חוזה, הפרת סימן מסחר וגזל סוד מסחרי. בדצמבר 2021 חתמו החברות על הסכם רישוי נתונים. לפי Fastcase, ההסכם התיר שימוש לצורכי מחקר פנימי בלבד, כלומר עורכי הדין של Alexi כותבים תזכירי מחקר ללקוחות, ואסר שימוש מסחרי או תחרותי והפצה של הנתונים.
לפי כתב התביעה, החל מ-2023 עברה Alexi למודל אחר: פלטפורמה שהלקוח משתמש בה בעצמו ושמציגה לו פסיקה שמקורה ב-Fastcase. התביעה מצטטת הדגמה מאוקטובר 2024, שבה אמר מנהל ההכנסות של Alexi שהמודל אומן על יותר מ-30 מיליון זוגות של שאלה ותשובה שנגזרו מפסיקה. ב-27 באוקטובר 2025 שלחה vLex הודעה על הפרה יסודית עם 30 יום לתיקון. לפי Fastcase, עורכי הדין של Alexi השיבו שהחברה השתמשה בנתונים לאימון ומתכוונת להמשיך. בתום התקופה בוטל ההסכם והוגשה התביעה. Fastcase מבקשת צו מניעה קבוע, פיצויים והשבת הרווחים.
ההקשר העסקי ברור. Fastcase התמזגה עם vLex ב-2023, ו-Clio השלימה ב-10 בנובמבר 2025 את רכישת vLex בכמיליארד דולר. מנכ"ל Alexi, מארק דובל, הכחיש כל הפרה ותיאר את הסכסוך כאי הבנה גדולה שנבעה מחילופי הבעלות.
בקשה דחופה שנדחתה
Alexi ביקשה צו מניעה זמני שיחייב את Fastcase להחזיר לה את הגישה למאגר. לפי דיווח נוסף ב-LawSites, השופט ליאון דחה את הבקשה ב-18 בדצמבר בהחלטה של שני עמודים. הוא קבע שהנזק הנטען הוא בעיקרו כלכלי, ושהוא "ספקולטיבי מדי ולא מבוסס מספיק" כדי להצדיק סעד דחוף. ההחלטה לא נגעה בשאלת ההפרה עצמה, והבקשה לצו ביניים נדחתה לשלב מאוחר יותר.
קרירו נגד שש חברות: תביעות נפרדות, לא ייצוגית
ב-22 בדצמבר הגישו קרירו, עיתונאי תחקירים זוכה פרס פוליצר ומחבר "Bad Blood" על Theranos, וחמישה סופרים נוספים תביעה נגד xAI, Google, OpenAI, Meta, Anthropic ו-Perplexity. לפי IBTimes, התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, ונטען בה שהחברות אימנו את המודלים שלהן על עותקים פיראטיים של ספרים מוגנים בלי רישיון ובלי תשלום.
הפרט החשוב הוא המבנה: התובעים בחרו שלא להגיש תביעה ייצוגית. לפי הדיווח, הם סבורים שהליך מאוחד מחליש תביעות אישיות ומאפשר לחברות להגיע להסדר בסכום סמלי. ברקע עומד הסדר של 1.5 מיליארד דולר שאליו הגיעה Anthropic בתביעה ייצוגית של סופרים, ושחלק מהתובעים בתיק החדש רואים בו נמוך מדי, כ-2% מהפיצוי הסטטוטורי המרבי ליצירה. נכון למועד הדיווח, הנתבעות לא הגיבו בפירוט.
מה זה אומר למי שקונה או בונה כלי AI משפטי
בשני המקרים השאלה היא לא רק אם השימוש מותר לפי דיני זכויות יוצרים, אלא גם מה כתוב בהסכם. במקרה של Alexi, כל המחלוקת נשענת על פרשנות של הסכם רישוי מ-2021, שנחתם לפני שאימון מודלים גנרטיביים הפך לשימוש מרכזי. משרד או מחלקה משפטית שמתקשרים עם ספק AI יכולים לשאול שתי שאלות פשוטות: מאיפה מגיע המידע שעליו המוצר בנוי, והאם הרישיון של הספק מכסה אימון ולא רק חיפוש. התשובה משפיעה גם על הסיכון שהשירות ייפסק באמצע ההתקשרות, כמו שקרה ל-Alexi.
עוד בנושא
- Clio סוגרת את רכישת vLex במיליארד דולר ומגייסת 500 מיליון דולר בשווי 5 מיליארד
- Alexi מטורונטו מכריזה על Advanced Legal Reasoning: סוכני AI שמנתחים תיק ליטיגציה שלם