שלושה אנשי ליגל-טק מבריטניה הכריזו ב-26 בינואר על Vibecode.law, פלטפורמה פתוחה שתרכז במקום אחד כלים ואבות טיפוס שעורכי דין ואנשי משפט בנו בעצמם בעזרת AI. לפי ההודעה, כל הפרויקטים יעלו לאוויר יחד בימים הקרובים.
מאחורי היוזמה עומדים כריס ברידג'ס (Chris Bridges), ממייסדי Tilder ו-Tacit Legal, מאט פולינס (Matt Pollins), מנהל המוצר הראשי של Lupl, ואלכס בייקר (Alex Baker), יועץ ליגל-טק. ההכרזה פורסמה ב-Artificial Lawyer, ובאתר עצמו הפלטפורמה מוגדרת כמרחב פתוח לאנשי משפט שבונים עם AI.
למה צריך עוד אתר
Vibe Coding הוא כינוי לפיתוח תוכנה בהנחיה בשפה טבעית למודל AI, בלי לכתוב את הקוד שורה אחר שורה. בחודשים האחרונים הפך התחום לתופעה גלויה בקרב עורכי דין, בעיקר בלינקדאין. לדברי ברידג'ס, דווקא שם הבעיה: האלגוריתם של הרשת לא מבטיח שהפרויקטים יגיעו למי שמחפש אותם.
המטרה, כך הסביר, היא מקום אחד שבו אנשי התעשייה יכולים להציג את מה שבנו, כתיק עבודות אישי או כדי למצוא עזרה בהמשך הפיתוח. הוא סיפר שהפרויקט התחיל כעבודת סוף שבוע אחרי שקנה את הדומיין באופן ספונטני, ושהמייסדים רוצים שהאתר יתנהל ככל האפשר "על ידי הקהילה ובשביל הקהילה". בין הפרויקטים שהוצגו כדוגמה בהכרזה: מעבדת סוכנים למשימות משפטיות ומחשבון הצמדה לחוזי SaaS. ההכרזה לא פירטה מנגנון סינון או בקרה על הפרויקטים, וגם לא מודל עסקי.
"לא מוכן לייצור, וזה לא העניין"
הנקודה המעניינת בהכרזה היא הזהירות של המייסדים עצמם. ברידג'ס אמר במפורש שפרויקטים שנבנו על ידי מי שאינם מפתחים בעזרת קידוד מבוסס AI אינם מוכנים לסביבת ייצור כמו שהם. לטענתו הערך נמצא במקום אחר: עורך הדין יכול להדגים רעיון במקום רק לתאר אותו, לבדוק היתכנות לפני השקעה בפיתוח מלא, ולהעביר למפתחים דרישות מדויקות דרך אב טיפוס עובד. לדבריו, עלות הניסוי ירדה דרמטית, ורעיונות שהיו נקברים בוועדה יכולים עכשיו להיבדק במציאות.
ברידג'ס פרסם כמה ימים קודם לכן, ב-19 בינואר, פוסט בלינקדאין שממחיש את הפער. הוא תיאר פרויקט צד שבנה עם פולינס בסוף שבוע אחד, מרעיון ועד קוד, בפחות מעשר שעות, עבודה שלהערכתו הייתה לוקחת שבוע או יותר ידנית. אבל הוא גם רשם מה נדרש לתקן בדרך: 4 בעיות אבטחה, 7 בעיות איכות קוד שהיו קורסות בהיקף גדול, ו-53 שינויי מבנה שהוא עצמו הכווין. מסקנתו הייתה שהתוצאה מרשימה, אבל הוא לא היה מעלה אותה ישר לייצור.
משרדים, ספקים וארגזי חול
האם כלים כאלה יחליפו את הפלטפורמות הגדולות? המייסדים לא חושבים כך. לדבריהם, הם רואים עתיד שבו משרדים יקימו סביבות מבודדות ובטוחות (Sandbox) לאפליקציות שנבנו כך, לצורך ניסויים או לכלים מוגבלים בסיכון נמוך ובתחזוקה מינימלית. הם רואים גם פוטנציאל לספקי טכנולוגיה, שיוכלו להשתמש בשיטה כדי לפתח רעיונות מוצר יחד עם לקוחות.
ההכרזה מצטרפת לתנועה רחבה יותר. ב-5 בינואר פרסם Artificial Lawyer ראיון עם ג'יימי טסו (Jamie Tso), עורך דין בכיר ב-Clifford Chance בהונג קונג, שבנה בעצמו שורת כלי AI משפטיים, חלקם אומצו לשימוש פנימי במשרד. טסו אמר שם שעלות בניית כלים פנימיים איכותיים יורדת מהר, ושצפויה יותר תוכנה "חד פעמית", שנבנית לפתור כאב ספציפי בתהליך עבודה ספציפי. על הראיון הזה כתבנו כאן בינואר.
למשרדים ולמחלקות משפטיות, השאלה המעשית איננה אם עורכי דין יבנו כלים, אלא באיזו מסגרת: מי בודק את האבטחה, איפה רצים הנתונים, ומי מתחזק את הכלי כשמי שבנה אותו עובר תפקיד.
עוד בנושא
- עורכי דין שבונים לעצמם כלים: הטיעון של Law://WhatsNext על Vibe Coding במשפט
- עורך דין ב-Clifford Chance בונה לבד כלי AI, ומסביר למה זה משנה את חשבון הקנייה מול הבנייה
- Case.dev יוצאת לשוק: ממשק API אחד לבוני כלים משפטיים, וסוכן קוד בשם Thurgood בדרך