גם עם כלי מחקר משפטי ייעודי: סנקציות על שני עורכי דין בפנסילבניה בגלל ציטוטים שגויים

דף הבית » גם עם כלי מחקר משפטי ייעודי: סנקציות על שני עורכי דין בפנסילבניה בגלל ציטוטים שגויים

כלי AI משפטיים ייעודיים טועים פחות ממודלים כלליים, אבל הם עדיין טועים, ובית המשפט לא מתעניין באיזה כלי השתמשתם. ב-26 בינואר הטיל שופט פדרלי בפנסילבניה סנקציות על שני עורכי דין שחתמו על בקשה עם לפחות שמונה ציטוטים פגומים, אחרי שמתמחה שהכינה אותה עבדה עם Lexis+ AI ועם LexisNexis Protégé.

מה קרה בתיק

התיק הוא Lifetime Well LLC v. IBSpot.com Inc., תיק 25-5135 בבית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז המזרחי של פנסילבניה, בפני השופט Mark A. Kearney. מדובר בתביעת סימני מסחר נגד קמעונאי מקוון. את הנתבעת ייצגו עורכת דין מניו יורק, Yen-Yi Anderson, שהתקבלה לתיק בהיתר מיוחד (pro hac vice), ועורך דין מקומי מפילדלפיה, Jeffrey J. Goldin, ששניהם חתמו על בקשה לסילוק התביעה.

לשכת השופט מצאה בבקשה שמונה מקרים של אסמכתאות שלא תומכות בטענה שלשמה צוטטו, שמגיעות מאזורי שיפוט לא רלוונטיים או שכוללות ציטוטים לא מדויקים. הצד השני הצביע בעצמו על ציטוט אחד שלא קיים בפסק הדין שאליו יוחס. לפי התצהיר של Anderson, מתמחה חדשה במשרדה, בוגרת 2025, השתמשה ב-Lexis+ AI וב-LexisNexis Protégé ככלי המחקר העיקריים לבקשה. Anderson פיטרה אותה ואימצה מדיניות של אפס סובלנות לשימוש ב-AI.

הכלי לא היה העניין

השופט קבע ששני עורכי הדין הפרו את Rule 11 של כללי סדר הדין האזרחי הפדרליים, שמחייב בירור סביר של הדין לפני חתימה. הטענה של Anderson שהמתמחה השתמשה ב-AI בלי ידיעת המשרד נדחתה: החובה הייתה לדעת, על ידי קריאת המסמך לפני החתימה. בית המשפט גם מתח ביקורת על כך שהתגובה הראשונה הייתה פיטורי עורכת דין חדשה במקום תיקון ההגשה ובחינה של חובת הפיקוח שלה עצמה.

הסנקציות: Anderson חויבה ב-4,000 דולר מכספה הפרטי, לתשלום לפרויקט סיוע משפטי ליזמים של City Bar Justice Center בניו יורק, ונדרשה לשלוח את ההחלטה ואת מדיניות ה-AI החדשה של משרדה לארגון הזה ולשופטים ולעורכי הדין בשני תיקים נוספים שבהם המתמחה השתמשה ב-AI. Goldin לא חויב כספית, אחרי שלקח אחריות והשלים השתלמות, אבל נדרש להעביר את ההחלטה לנשיא איגוד עורכי הדין לקניין רוחני של פילדלפיה כדי שתוצג לחברים. "עורך דין מקומי אינו חותמת גומי", כתב השופט. אף אחד מהשניים לא הופנה לגורמי המשמעת.

פחות הזיות, לא אפס

כתבה של Law.com מ-27 בפברואר עוסקת בדיוק בפער הזה: עורכי דין עלולים לסמוך יותר מדי על כלים של ספקים ותיקים, והסנקציות על ציטוטים שגויים לא תלויות במערכת שייצרה את הטעות. את המקרה הזה הזכרנו גם בכתבה על השיחה החסרה בין עורכי דין על השימוש שלהם ב-AI.

הנתונים הידועים תומכים בזהירות. מחקר של Stanford RegLab ו-HAI מ-2024 מצא ש-Lexis+ AI ו-Ask Practical Law AI של Thomson Reuters נתנו תשובה שגויה ביותר מ-17% מהשאילתות, ו-Westlaw AI-Assisted Research ביותר מ-34%. זה פחות מ-58% עד 82% שמצאה אותה קבוצה אצל צ'טבוטים כלליים בשאלות משפטיות, אבל רחוק מאפס. החוקרים הדגישו שחלק מההזיות אינן פסקי דין מומצאים אלא אסמכתאות אמיתיות שלא תומכות בטענה, בדיוק סוג הטעות שנמצא ברוב הציטוטים בתיק בפנסילבניה.

בהחלטה עצמה השופט Kearney סוקר פסיקה אמריקאית שבה סנקציות כספיות של 1,000 עד 10,000 דולר מוטלות באופן שגרתי על הגשות עם אסמכתאות לא קיימות. המסר שלו מופנה פחות לכלי ויותר לשרשרת האחריות: מי שחותם, קורא; ומי שמפקח על עורך דין צעיר, בודק את עבודתו.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.