55% מהארגונים מטמיעים AI, רק 26% אומרים שהממשל שלהם עומד בקצב

איור: קטר צעצוע דוהר על מסילה קצרה שנגמרת לפניו, וקטע המסילה הבא עוד מונח בכתום, כמשל לארגונים שמטמיעים AI מהר יותר ממה שהממשל מסוגל להדביק

55% מהארגונים כבר מטמיעים AI באופן פעיל, אבל רק 26% אומרים שמסגרות הממשל שלהם מותאמות במלואן לקצב ההטמעה. כך עולה מ-מחקר שפרסמה Smarsh, חברה לניהול ולארכוב של נתוני תקשורת, שבוצע עבורה על ידי FTI Consulting.

הפער במספרים

לפי ההודעה, שפורסמה ב-7 ביולי, רק 30% מהארגונים מדווחים שיש להם יכולת מקיפה לזהות ולנהל Shadow AI, כלומר כלים שעובדים משתמשים בהם מחוץ לתהליכים המאושרים. הסיבה שזה מטריד מבחינה משפטית מופיעה בדוח עצמו: שימוש לא מפוקח מקשה על חובות שמירת רשומות, פיקוח, פרטיות ורגולציה.

במקביל, הארגונים משקיעים: 62% משקיעים ביכולות AI ולמידת מכונה, 53% באיכות נתונים ובהעשרתם, ו-51% בחידוש מערכות הארכוב. ההודעה לא מפרטת את גודל המדגם או את פרופיל המשיבים, וגם עמוד הדוח מפנה להורדת הדוח המלא בלי לפרט את המתודולוגיה. כדאי לקרוא את המספרים בהתאם, וגם לזכור שהמחקר יצא מטעם חברה שמוכרת פתרונות בדיוק לבעיה שהוא מתאר. פער דומה בין אימוץ לממשל תיארו גם דוח מאוניברסיטת הונג קונג ופוסט של iManage על ממשל מידע, ועליהם כתבנו כאן ביולי.

ג'יימס קונדון, מנהל ב-FTI Consulting Strategic Communications, ניסח את המסקנה המרכזית: מוכנות ל-AI, לדבריו, היא כבר לא רק אתגר טכנולוגי אלא בעיקרה אתגר של ממשל נתונים. הוא הוסיף שארגונים רבים עדיין נתקלים בחסמים של נראות, אינטגרציה, איכות נתונים ופיקוח.

חמש מגמות

הדוח מסדר את הממצאים בחמש מגמות:

1. אימוץ ה-AI עוקף את הממשל, ו-Shadow AI יוצר נקודות עיוורות. 2. נתוני תקשורת הופכים מחובה רגולטורית לנכס, שמשמש גם לחקירות ולמודיעין עסקי. 3. הסיכון יושב בין המערכות ולא בתוך מערכת בודדת: סוכני AI, ממשקי API, פלטפורמות שיתוף ואפליקציות צד שלישי. 4. אבטחה וציות עוברים ממודל תגובתי לפיקוח רציף. 5. הציות הופך לפונקציה אסטרטגית שמשתתפת בהחלטות על אסטרטגיית AI, השקעות טכנולוגיות וסיכוני ספקים.

הצד של ה-eDiscovery

הזווית שנוגעת ישירות לליטיגטורים מגיעה מנייר עמדה נפרד של FTI Technology, זרוע הטכנולוגיה של FTI Consulting, בשם The State of Emerging Data 2026. לפי הנייר, תוכן שנוצר ב-AI, כמו פרומפטים, פלטים ותיעוד של פעילות מערכות, כבר מופיע בליטיגציה, בחקירות ובהליכים רגולטוריים, בזמן שרוב מסגרות ה-Discovery והממשל לא תוכננו לסוגי הנתונים האלה.

הנייר מביא שלושה נתונים. רק 2% מהארגונים אוספים את כמות הנתונים הנכונה בהליכים משפטיים. 63% ממנהלי המחלקות המשפטיות מדווחים על דאגה גבוהה מסיכוני "נתונים מתהווים". ו-37% מהארגונים אומרים שנפח נתוני שיתוף הפעולה שלהם יותר מכפיל את עצמו משנה לשנה. העמוד הציבורי של הנייר לא מסביר איך נמדד הנתון של 2% ומה נחשב "הכמות הנכונה".

מה זה אומר למחלקה המשפטית

שני המסמכים מצביעים על אותה נקודה מכיוונים שונים. מי שמטמיע כלי AI בארגון יוצר סוג חדש של רשומות, ואם אין לו מושג אילו כלים בשימוש, הוא גם לא יודע מה יצטרך לשמור, לאתר ולהפיק כשיגיע הליך. עבור יועצים משפטיים, זה מעביר את השאלה "אילו כלי AI מותרים" מתחום ה-IT למדיניות שמירת המסמכים ולהיערכות לגילוי מסמכים.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.