רק רבע מעורכי הדין השכירים שנסקרו בדוח של LexisNexis שואפים להיות שותפים במשרד שלהם בתוך חמש שנים. על הרקע הזה שואלת ניקולה טלג'ארד, עורכת דין לדיני תחרות ומייסדת שותפה של The Legal Wire, אם בינה מלאכותית יכולה להפוך את מסלול השותפות לאטרקטיבי שוב.
הניתוח פורסם ב-14 בינואר באתר The Legal Wire, ונקודת המוצא שלו פשוטה: המקצוע דרש תמיד שעות ארוכות ולחץ גבוה, ומה שהשתנה הוא שהדור שאמור להחליף את השותפים הנוכחיים פחות מוכן לשלם את המחיר הזה. על שני מאמרים קודמים של טלג'ארד באתר דיווחנו כאן: מאמר הדעה על אימוץ AI ב-2025 והניתוח על עומס התיקים בבתי המשפט.
מה הנתונים אומרים
טלג'ארד נשענת על דוח של LexisNexis Legal & Professional בשם "Disloyal lawyers: has the partnership model lost its lustre?". לפי הסיקור ב-Legal Futures, הדוח מבוסס על סקר של 588 מנהלי משרדים ועורכי דין שכירים, שנערך בינואר 2024.
הממצאים בולטים. שבעה מכל עשרה מנהלי משרדים אמרו שהדור הצעיר "פחות נאמן מדורות קודמים". כמחצית מהמנהלים הבחינו בירידה במספר השכירים ששואפים לשותפות, ובמשרדים הגדולים השיעור הגיע ל-63%. כשנשאלו המנהלים מה מסביר את הירידה, 71% הצביעו על הרצון באיזון טוב יותר בין עבודה לחיים, 42% על הסיכון הכלכלי שבשותפות ו-39% על הרצון להימנע מלחץ.
התמונה מצד השכירים מורכבת יותר. לפי Legal Cheek, 56% מהם לא מתכננים לעזוב את המשרד בחמש השנים הקרובות, ו-12% מבקשים לצאת מהפרקטיקה הפרטית לגמרי. 71% מהשכירים ציינו איזון בית-עבודה כגורם שעשוי לפתות אותם לעבור, ו-69% שכר גבוה יותר. סטיוארט גרינהיל מ-LexisNexis הזהיר שמשרדים "לא יכולים להסתמך על מה שעבד בעבר".
הטיעון: פחות עבודה שחורה, יותר עבודה בעלת ערך
הטענה המרכזית של טלג'ארד היא ש-AI פוגעת בדיוק בשכבת העבודה שמעסיקה את עורכי הדין הצעירים: סקירת מסמכים, מחקר משפטי וניסוח טיוטות. כלים כמו Harvey ו-Casetext, שהיא מזכירה בשמם, מנתחים מידע משפטי ומפיקים תקצירים, וכך אמורים לפנות זמן לאסטרטגיה ולעבודה מול לקוחות.
לצד זה היא מצביעה על המעטפת האדמיניסטרטיבית: תיאום פגישות, חיוב וניהול דואר. אם אלה יעברו למערכות אוטומטיות, נשאר יותר זמן לחיים מחוץ למשרד. לדבריה, מחקר בעזרת AI וסקירת חוזים אוטומטית יכולים גם לקצר את הדרך לבניית מיומנויות, וכך להביא עורכי דין צעירים לתפקידי הובלה מוקדם יותר.
הצד השני של המטבע
טלג'ארד לא מציגה את הטכנולוגיה כפתרון קסם, ומונה כמה סיכונים. הראשון הוא שהלקוחות ישנו את הציפיות: תגובה מיידית, זמני ביצוע קצרים יותר ומחירים נמוכים יותר. במצב כזה, החיסכון בזמן עלול להפוך ללחץ חדש ולא להקלה.
הסיכון השני כלכלי. אימוץ AI דורש השקעה בהכשרה ובתשתית, ולפי הניתוח הדבר עלול להרחיב את הפער בין משרדים גדולים לקטנים. השלישי נוגע לשאלות פתוחות של אחריות, אבטחת מידע והטיות אלגוריתמיות.
המסקנה שלה מעשית: אימוץ הדרגתי שמתחיל במשימות שגרתיות, במקום מהפך תפעולי בבת אחת. "AI אינה כדור כסף", היא כותבת, והשאלה האמיתית היא אם הטכנולוגיה תשמש להקלת העומס או תהפוך למנוף לדרישות נוספות. התשובה, לפי הניתוח, תלויה פחות בכלים ויותר בהחלטות שמקבלים מנהלי המשרדים לגבי מה עושים בזמן שמתפנה.
עוד בנושא
- מאמר דעה ב-The Legal Wire: ב-2025 הבינה המלאכותית עוברת מניסוי לכלי עבודה במשרד
- עשרות מיליוני תיקים ממתינים: האם AI יכול לקצר את התורים בבתי המשפט
- חיסיון עורך דין-לקוח ו-AI: הטענה ש"הבינה המלאכותית אינה עורך דין" ומה אומרות ועדות האתיקה