השופטת הדס עובדיה מבית המשפט המחוזי בתל אביב מחקה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף 111 מיליון שקל נגד חברת הביטוח AIG, אחרי שמצאה שהתשובה מטעם המבקש הפנתה ללא פחות מחמישה פסקי דין שאינם קיימים. המבקש חויב ב-20 אלף שקל הוצאות. בא כוחו, עו"ד גיל אייזנברג, לא חויב באופן אישי, אבל קיבל התראה.
את ההחלטה דיווח תקדין ב-26 באוגוסט. מספר ההליך ותאריך ההחלטה לא צוינו בדיווח.
על מה נסבה הבקשה
המבקש, אמיר אדיבי, טען ש-AIG מפרה חובה לתת מענה אנושי לשיחות טלפון בתוך שש דקות, בזמן שזמן ההמתנה הממוצע אצלה קרוב ל-14 דקות. AIG, שיוצגה על ידי עורכי הדין גד טיכו ועדי שמש-בלט, השיבה שהיא עומדת בהנחיות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. המבקש טען בתגובה שהחברה נשענת על ממוצע, בעוד שהחובה לדבריו מוחלטת.
לפי הדיווח, השופטת התרשמה שהבקשה עצמה הוכנה "כלאחר יד", בלי עיון בהוראות החוק והחוזר הרלוונטיים, שלדבריה ממילא לא היו תומכים בטענה.
מה נמצא בתשובה
את הבעיה באסמכתאות זיהתה השופטת בעצמה, כשבחנה את ההפניות שבתשובה. לפי הדיווח, בא כוח המבקש הביא בה תקצירים של פסקי דין שאינם קיימים, "לא פחות מחמישה במספר". השופטת כתבה שהתשובה נראית כמי שהוכנה בחופזה או באמצעות בינה מלאכותית ובלי בדיקה ראויה, והביאה דוגמה: משפט אחד שחוזר על עצמו בארבעה סעיפים נפרדים.
אייזנברג קיבל את המלצת השופטת להסתלק מההליך, וביקש שלא יוטלו הוצאות על המבקש. השופטת דחתה את הבקשה, מחקה את הבקשה לאישור וחייבה את המבקש ב-20 אלף שקל.
למה עורך הדין לא חויב אישית
השופטת כתבה שבנסיבות, לנוכח ניסוח שתיארה כמטעה, רשלני ומגמתי, היה מקום לשקול הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין. היא נמנעה מכך, וציינה שההחלטה התקבלה "לא בלי היסוס", והסתפקה בהתראה.
לפי הדיווח, היא הבהירה שהביקורת אינה מופנית לעצם השימוש בכלי AI, אלא לשימוש "שיטתי שהוא עיוור, מגמתי, ובלתי מבוקר". היא הוסיפה אזהרה שנוגעת במיוחד לייצוגיות: הסתמכות בלתי מבוקרת על תוצרים מומצאים עלולה לפגוע בעורכי דין בהליכים ייצוגיים עתידיים, כשבית המשפט יבחן אם הם מסוגלים לייצג את הקבוצה כראוי.
הרקע: העליון כבר קבע שזו חובה
ההחלטה ניתנת בצל בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (השופטים מינץ, אלרון וכנפי-שטייניץ, פברואר 2025). שם קבע בית המשפט העליון שהטלת הוצאות אישיות על עורך דין שהגיש כתב טענות עם אסמכתאות בדויות היא אחד הכלים העומדים לרשות בתי המשפט, ושהטעיית בית המשפט עלולה לעלות כדי עבירת משמעת לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין. באותו מקרה, כמקרה ראשון מסוגו, בית המשפט נמנע מסנקציה, אבל כתב שבמקרים עתידיים ובתנאים ההולמים ייעשה שימוש בסמכויות, וש"אין זו זכות אלא חובה". גם בבית משפט השלום בחדרה נקבע בעבר שתגובת המדינה הפנתה לחוק שאינו קיים, ושנראה שנוצר בבינה מלאכותית.
במקרה של AIG, כפי שדווח, המחיר הכספי נפל על המבקש ולא על עורך הדין. מה שנשאר לעורך הדין הוא התראה רשומה בהחלטה של בית משפט מחוזי, שמזכירה במפורש את מבחן הייצוג ההולם בהליכים ייצוגיים.
עוד בנושא
- בג״ץ דחה עתירה שנשענה על פסקי דין בדויים, והזהיר: בפעם הבאה הסנקציה היא חובה
- שופט השלום בחדרה: תגובת המדינה הפנתה לחוק שלא קיים, ונראה שנוצר בבינה מלאכותית